tag:blogger.com,1999:blog-42624589878289462102024-03-13T19:41:08.065-07:00דברי יואל שמואלעיונים והרהורים על פרשת השבוע מירושלים עיה"ק תבנה ותכונן במהרה אמןJoels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.comBlogger7125tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-73706070199207135822012-12-27T03:57:00.001-08:002012-12-27T03:57:11.608-08:00הרהורים על פרשת ויחי<br style="background-color: white; color: #333333; font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 12.800000190734863px; line-height: 18px;" /><span style="background-color: white; color: #333333; font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 12.800000190734863px; line-height: 18px;">שמתי לב שברכת יעקב לבניו הם לא בדיוק ברכות. הברכה לא מתחיל אלא מיהודה. הדבר קצת אירוני כי ראובן (שאומנם חטא אך היה היחיד בין האחים שניסה להציל את יוסף) מושפל לגמרי. כמו כן מתברר ששמעון ולוי היו ראש המסיתים נגד יוסף ורצו להרוג את יוסף נפש (אגב, מה הפירוש של אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל? לדעתי יש לדרוש לגנאי ויש לדרוש לשבח; כידוע שבט לוי לא קיבל נחלה בארץ ישראל אלא קיבל חלק מנ</span><span class="text_exposed_show" style="background-color: white; color: #333333; display: inline; font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 12.800000190734863px; line-height: 18px;">חלת יהודה ובנימין במתנה, ולא זאת אלא עוד, הכהנים היוו השכבה היחידה בעם שאף פעם לא רעבו לפת לחם אלא קיבלו ע"פ פקודת האל שפע של מזון וכסף [שוק וחזה, פדיון הבן וכו'], גם הלויים מקבלים מעשר שני ועוד...לעומת זאת שמעון כן קיבל נחלה משלו אז לא הבנתי את אקטואלית הברכה/קללה בקשר לשמעון. פירוש חז"ל שנהפכו למלמדי תינוקות לא מובן לי בכלל) על זה שומעים הם מאביהם "ארור אפם..וברצונם עקרו שור". מאידך, יהודה, שהציע למכור את יוסף לישמעלים מקבל קיתונות של מחמאות וברכות. וכן הלאה; בני השפחות לא מקבלים אפילו שמץ של ביקורת על התנהלותם בעת מכירת יוסף. הלוא דבר הוא!</span>Joels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-66356345367987601812012-03-07T06:07:00.001-08:002012-03-07T06:13:32.796-08:00פרפראות לכבוד חג הפורים<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE"> הנה ימי
הפורים האלה באים בשעה טובה ומוצלחת, כן נזכה לחוג את החגים האלה לנצח. ויקויים בנו
ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בכל שונאיהם אכי"ר</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">בשבת שעברה קראנו פרשת זכירת עמלק. כת' בתורה 'אשר עשה לך עמלק <b>בדרך'</b> ובפסוק אחרי 'אשר קרך <b>בדרך'</b>.ועוד בשמואל א' טו כתוב 'כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו <b>בדרך</b> וכו'</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">ונשאלת השאלה,מה כוונת הכתוב בחזרתו על מלה זו?</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">ידוע הרמב"ם בתחלת הלכות מלכים שג' מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ 1 למנות להם מלך 2 להכרית זרעו של עמלק 3 לבנות את בית הבחירה</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">ומעניין
להזכיר שהרמב"ם מזכיר במניין המצוות שלו את מצוות מחיקת ז' עממין שבכנען
אבל אינו עושה כן בעמלק, ולכאורה קשה. וכבר אמרו בספרים הק' שמצוות מחיית עמלק
אינה מצווה מוגבלת -דוגמת שבע עממין אלא עמלק הוא קונצפט שנמצא איתנו בכל
דור ודור, כמו שאומרים בליל הסדר "בכל <b>דור ודור</b> עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידים"</span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">ולכן שפיר כתיב בשמות פרק יז' ' ויאמר השם אל משה כתוב זאת זכרון בספר...ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מ<b>דור דור</b>'</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">ובזה
גם מובן המילה דרך. התפקיד של עמלק הוא להחליש את עם ישראל ולמנוע ממנו
לבנות את בית המקדש (שהוא כסא ה' בעולם) ולכן מנה הרמב"ם את מצוות מחיית
עמלק לפני בניית בית המקדש, כי כל זמן שזרעו בעמלק נמצאים, ינסו לזנב בנו
ולמנוע את בניית בית המקדש ולשריית שכינה בתוכנו (כמבואר ברש"י שם, " ומהו
כס ולא נאמר כסא? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של
עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם" ואוסיף את הקטע מהמדרש רבה
על אסתר: " מרכי היהודי, למה נקרא שמו 'יהודי'? והלא ימיני הוא. משיב המדרש, לפי שיחד שמו
של הקב"ה כנגד כל באי עולם. וכי קנטרן הוה? אלא כשצווה אחשוורוש להשתחוות
להמן, חקק עבודה זרה על לבו ונתכוין כדי שישתחוו לע"ז. וכשהיה רואה המן
שמרדכי אינו משתחווה נתמלא חמה. ומרדכי אמר לו יש אדון המתגאה על כל גאים
היאך אני מניחו ומשתחווה לע"ז?!. לפי שיחד שמו של הקב"ה, הוא נקרא יהודי
לומר יהודי-יחידי ויש אומרים שהיה שקול כאברהם בדורו ככ' 'ואת הנפש אשר עשו
בחרן', אף מרדכי הכירו הבריות גדלתו של הקב"ה הד"ה 'ורבים מעמי הארץ
מתיהדים'....ונקרא יהודי, אל תקרא יהודי אלא יחידי, כלומר המיחד שמו של
הקב"ה בעולם)<br />
</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE">ולכן כתוב אשר 'קרך' בדרך</span></div>
<div class="MsoNormal">
כלומר רצה עמלק להשריש בלבם של ישראל קרירות, עצלנות, מכשולים בדרך לעבודת השם. 'ואתה עייף ויגע ולא ירא אלהים'7</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
בפסיקתא רבתי, פסיקתא
ה' כתוב: אמר ריב"ל תנאים עשה הקב"ה עם ישראל עוד שהם במצרים, שאינם מוציאם
משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וישרה שכינתו בהם</div>
<div class="MsoNormal">
</div>
<div class="MsoNormal">
והמן מזרע עמלק, גם הוא הסית את המלך
אחשוורוש נגד בניית המקדש ככתוב בספר נחמיה "ובמלכות אחשוורוש בתחלת מלכותו
כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים" ולא רק זה אלא בקש להשמיד להרוג ולאבד
את כל היהודים טף ונשים ביום אחד</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
והגמרא במסכת מגילה טו
ע"ב כתוב "ויאמר לה לאסתר המלכה מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש" איתא בגמ'
(אמר אחשוורוש לאסתר) עד חצי המלכות ולא כל המלכות , ולא דבר שחוצץ למלכות,
ומא ניהו? בנין בית המקדש</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
לא רצה לוותר על העניין
הזה כי בשבילו זאת היה קו אדום. כי המן בערמימיותו הבין שאם ימשכו היהודים
בארץ ישראל לבנות את המקדש יחלש כוחו וכוח זרעו לעולם ולכן הסית ושיחד את
המלך לבל ינתן רשיון לישראל להמשיך לבנות, ויהי מה!</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
וגם ושתי הרשעה היתה
באותה עצה ככתוב באסתר רבה, פרשה ה "ולמה עלתה לה כך? לפי שלא היתה מנחת
לאחשוורוש ליתן רשות לבנות את בית המקדש ואומרת לו: מה שהחריבו אבותי (ושתי
היתה נינת נבוכדנאצר הרשע) אתה מבקש לבנות?" 7</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
ובמדרש רבה כתב שבבשעת
שהגיע המן למרדכי, היה האחרון לומד עם תלמידיו ועוסק בעניין מצוות העומר
וכתב שם "ובאותו היום היו מקריבין את העומר בזמן שבית המקדש היה קיים"7 </div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
וזה מהות נס הפורים
אשר הפכו את היוצרות ע"י אסתר המלכה והגיע הדבר לבסוף שאחשוורוש תלה את
המן ואת בניו ונתן רשות ליהודים לנקום באויביהם וגם להמשיך את בניית המקדש.
</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
בימים ההם בזמן הזה, כן נזכה בימנו אמן</div>
<div class="MsoNormal">
-----</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
ידוע
מאמר חז"ל בגיטין נו' על הפסוק באיכה 'היו צריה לראש' שכל המיצר לישראל
נעשה ראש. ויש לדרוש את זה לשבח כדרך שכתוב באסתר רבה פרשה ז' "ולמה גדלו"?
(אחשוורוש את המן) משל לגולייר (פקיד לא חשוב) שקלל לבנו של מלך. אמר המלך אם אני
הורגו הכל אומרים גולייר הרג, עשה אותו טריכונוס (משרה יותר נעלה) ואח"כ
עשה אותו הגמון ואח"כ התיז את ראשו. כך אמר הקב"ה אילו נהרג המן כשירד ויעץ
לאחשוורוש לבטל בנין בית המקדש, לא היה מי יודעו, אלא קודם יתגדל ואח"כ
יתלה לפיכך כתוב "וישם את כסאו מעל השרים" ואח"כ "ויתלו את המן" הרי אויבי
הקב"ה למפלתן הן מתגדלין וכתיב "משגיא לגויים ויאבדם"7</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
בברכת חג פורים שמח ועליז!</div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
אוהבכם, יהוא"ש מירושלים תובב"אJoels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-34967524890260163232012-02-23T09:48:00.000-08:002012-02-23T12:22:21.655-08:00עיונים והרהורים על פרשת תרומה<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
<span style="font-size: small;">לזכות</span></div>
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
<span style="font-size: small;"> ר' מרדכי בן מאטיל</span></div>
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
<span style="font-size: small;"> הרב יעקב חי בן מרגלית</span></div>
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
הרב ישראל בן אסתר</div>
<div style="text-align: center;">
<span style="font-size: large;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">יה"ר מלפני אבינו שבשמיים שישלח להם ולכל חולי עמך בית ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף. שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא אמן </span></span></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<br />
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="AR-SA">מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ
לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי </span> </b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">נראה לי שהנדבה
צריכה להיות מהלב, כלומר ברצון. המשכן מסמל את הלב, היא נמצאת בלב לבה של האומה
פיזית וגם רוחנית. וכאן בקש הקב"ה ממשה רבינו </span><span dir="RTL" lang="AR-SA" style="font-size: large;">דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה</span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">, שימו לב שהוא נוקט בלשון לקיחה
ולא בלשון נתינה ( כמו ויתנו לי תרומה) ההבדל בין שניהם הוא שאחד תלויה בדבר והשני לא.
ידוע הפתגם שהמלה נ.ת.נ. עובדת בשתי הכיוונים, לרמז שמי שנותן יכול לצפות לקבל משהו בחזרה.
למשל אדם מצוי שנותן צדקה מצפה לקבל שכר בעוה"ב או לפעמים להערכה בעיני בני אדם (או לשניהם גם יחד). אבל פה
התרומות צריכים להיות דווקא לא על מנת לקבל פרס אלא לשם שמים כפשוטו, כמאמרם חז"ל
'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא תהיו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס', ולכן נקט בלשון זה. </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">כמובן, ששכרם של בני ישראל
בסוף היתה מרובה (בזה ובבא), אבל כוונתם ברגע זה היה צריך להיות
לשם שמים נטו, בלי שום חשבונות או ציפיות לקבל משהו בחזרה.</span></div>
<div style="border: medium none; font-family: inherit; padding: 0in 0in 1pt; text-align: right;">
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
</div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">וְעָשׂוּ
אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם
וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ. יא וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת
וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ; וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב, סָבִיב</span>.</b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">הארון
הברית היא הלב שבלב, מיקומו: בקודש הקדשים, מרכז המשכן ושם כמובן שורה השכינה
הקדושה בכבודה ובעצמה, כמאמר הקב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, כלומר בכבודו ובעצמו.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">הארון- שבתוכו
נמצא לוחות העדות, לוחות הברית מסמל כאמור את האומה (ישראל ואורייתא כו'),
וכמו שהארון צריך להיות מצופה בזהב מבית ומבחוץ, כלומר 'תוכו כברו' כך גם כל יהודי צריך לפחות לשאוף להגיע
למדרגה זו של שלמות. כמאמרם רז"ל אמר אביי: ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב. מסכת בבא מציעא – דף מט, עמוד א - רש"י:
בשעה שהוא אומר הדִבור לא יהא בדעתו לשנות</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" style="font-size: large;"> <span lang="HE">שלשה
הקדוש ברוך הוא שונאן: המדבר אחד בפה ואחד בלב, .. מסכת פסחים – דף קיג, עמוד ב </span></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ובמדרש רבה
ראיתי דבר יפה וז"ל: מפני מה בכל הכלים כתיב 'ועשית' ובארון כתיב 'ועשו ארון'?
אמר ר' יהודה בר שלום, אמר להם הקב"ה: יבואו הכל ויתעסקו בארון כדי שיזכו כולם
לתורה. אמר ר' שמעון בר יוחאי, שלש כתרים הם-כתר מלכות, כתר כהונה וכתר
תורה.....וכתר תורה זה הארון דכתיב בו זר זהב סביב. למה נכתבים זר (עם קמץ) ונקראים זר (עם צירה) ? אלא לומר לך אם אדם זוכה
נעשה לו זר (כלומר כתר) ואם לאו זר (עם קמץ וכמו שאמרו רז"ל זכה, נעשית לו [התורה] סם החיים ואם לאו ח"ו להיפך). ומפני מה בכולם כתיב 'ועשית לו' ובארון כתיב (כה יא) 'ועשית
עליו'? ללמדך שכתר תורה מעלה יותר מכולן. זכה אדם לתורה, זכה לכולן! עכ"ל.</span><span style="font-size: large;">;</span></div>
<div style="border-color: windowtext -moz-use-text-color; border-style: solid none; border-width: 1pt medium; font-family: inherit; padding: 1pt 0in; text-align: right;">
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="AR-SA">וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, </span><span class="st"><span dir="rtl"><i>עֲצֵי</i> שִׁטִּים <i>עוֹמְדִים</i></span></span></b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">מובא במדרש רבה דבר יפה, ומוסר השכל, וזה לשונו:
למה עצי שיטים? לימד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן
עושה פירות אומר לו (הקב"ה): ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן
אמר: לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתה על אחת כמה וכמה!</span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><b><br /></b></span><br />
<span style="font-size: large;">והמלה 'עומדים' (בלשון הווה) מזכיר לי את הפסוק במשלי יב ז: </span><span style="font-size: large;">הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד. אולי אפשר לומר שראה הקב"ה שיוכרח לשפוך את חמתו על עם ישראל, ויתחייבו שונאיהן של ישראל כליה רח"ל, אמרו חז"ל ששפך את חמתו על עצים ואבנים, כלומר רק על הדבר הפיזי: מבנה בית המקדש, אבל הבית האמיתי (שנמצאת היום בלב כל יהודי ויהודי) לעולם תעמוד, ככתוב בתהילים: </span><span style="font-size: large;"> כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי; הוּא-צִוָּה, <b>וַיַּעֲמֹד </b> יְהוָה, הֵפִיר עֲצַת-גּוֹיִם; הֵנִיא, מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="11"></a> <b> עֲצַת</b> יְהוָה, <b>לְעוֹלָם תַּעֲמֹד</b>; מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, לְדֹר וָדֹר.ואולי אפשר לומר בדרך דרש: עצת השם הוא מלשון עץ והעץ הרוחני, שהוא עץ החיים, לעולם תעמוד! על העץ הזה אין לאויבי ישראל שום שליטה עליו </span><span style="font-size: large;"></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב;
מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. יט וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה, וּכְרוּב-</span></b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת
תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. כ וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם
לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו;
אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
כא וְנָתַתָּ אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל-הָאָרֹן, מִלְמָעְלָה; וְאֶל-הָאָרֹן--תִּתֵּן
אֶת-הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. כב
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין
שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת--אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ,
אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל</span></b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">מהו סוד הכרובים? ראיתי כאן </span><span dir="RTL" style="font-size: large;"><a href="http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11407"><span dir="LTR">http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11407</span></a> <span lang="HE"> ניתוח יפה של הדבר </span></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וראוי לעמוד על פרט אחד; מובא בילקוט
שמעוני (מלכים א רמז קפח) " אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו אויבים להיכל מצאו
כרובים המעורים זה בזה, הוציאום לשוק אמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה
יעסקו בדברים הללו מיד הזילום, שנאמר 'כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה' ". וכתוב
ע"ז האדמו"ר מחב"ד ז"ל דברים נשגבים: חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא
יוצא לדרך (כמובא בגמרא), דמכיון שבזמן הגלות כנסת ישראל היא כאשה שהלך בעלה למדינת הים לכן, לפני
יציאתו של הבעל (הקב"ה) לדרך, היתה הפקידה, ולכן היו אז הכרובים כמער איש
ולויות. ועפ"ז יובן בעומק יותר מה שהגלות נמשל לעיבור (והגאולה ללידה), דכמו
שלמטה, כשאדם פוקד את אשתו נעשה יצירת הולד, אלא שבתחילה הוא בעיבור בבטן אמו (בהעלם
לגמרי, ולאח"ז באופן דראשו בין ברכיו וכו'), ובמשך כל זמן העיבור הוא הולך
וגדל עד שמגיע זמן הלידה שאז הוא יוצא לאויר העולם (בגילוי), עד"ז הוא למעלה,
שמהפקידה שהיתה ברגע שלפני הגלות נעשה מיד המשכת האור (יצירת הולד) גם למטה, אלא
שהמשכתו הוא בהעלם, באופן דגלות (עיבור), ובמשך זמן הגלות הוא הולך וגדל מיום ליום
עד שבקרוב ממש תהי' הלידה והגילוי בגאולה העתידה.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="AR-SA">וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים, לְפָנַי תָּמִיד</span></b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">כזכור, לחם מסמל את הדברים הבסיסיים
שבחיים גם ברוחניות וגם בגשמיות כמאמרם רז"ל פת במלח תאכל כו' ובתורה אתה עמל</span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וככתוב במשלי הַטְרִיפֵנִי, לֶחֶם
חֻקִּי ויש פסוק מעניין בפרשת יתרו שמחדד עוד יותר את העניין הזה וַיִּקַּח
יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים--לֵאלֹהִים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל
זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹהִים</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">למה כתוב 'לפני האלהים' אלא ללמדך
שנשאו ונתנו בתורה, ואכן בפסוקים שאחרי, יתרו מציע למשה להקים בתי דינין לישראל
לדברים קטנים וגדולים וכו' </span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;">ואומר פה 'תמיד' כמו שכתוב 'אש תמיד תוקד על המזבח' שאי אפשר רגע אחד בלי זה. כמאמר ירמיהו
כֹּה אָמַר יְהוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. ו'ברית' כוונתו כמובן לברית של עם ישראל והקב"ה ותורתו אבל הוא גם יכול לרמז לענ"ד על ברית מלח; שנתן הקב"ה הבטחה למלח שעתידין בני ישראל להעלותו על שלחן מלכים- שולחן לחם הפנים ועל מזבחו לרצון <span lang="HE" style="color: black; font-family: David; line-height: 150%;">
</span><span lang="HE" style="font-family: FrankRuehl; line-height: 150%;">וְכָל
קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח <span style="color: black;">וְלֹא
תַשְׁבִּית <b>מֶלַח בְּרִית אֱ<span class="SpellE">לֹהֶיךָ</span></b> מֵעַל
מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח</span></span></span><span style="font-size: large;">. ומפני חטאינו, אין לנו לחם הפנים בזה"ז, נעשה שולחנו של כל יהודי למזבח השם, כמאמר חז"ל הידוע על זה. וחייב כל יהודי להטביל את פיתו במלח כדי לקיים את ההבטחה שהזכרנו. ראה <a href="http://fourcubits.blogspot.com/2007/07/blog-post_9191.html" target="_blank">פה</a>.</span> </div>
</div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">וְעָשִׂיתָ
מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ
כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
לב וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ</span></b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="border: medium none; font-family: inherit; padding: 0in 0in 1pt; text-align: right;">
<div class="MsoNormal" style="border: medium none; padding: 0in;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">חשבתי שאולי יש כאן רמז לחשמונאים הקדושים שחידשו את
הדלקת המנורה וטיהרו את מקדשך בנס חנוכה, והם היו ששה במנין: מתתיהו וחמשת בניו (ואם רשאים אנו לחשוב קצת חשבונות, המילה 'קנים' בגימטריא 12 במספר קטן עם הכולל, והמלה 'מקבים' בגימטריא בדיוק 12 במספר קטן...) </span></div>
</div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">בברכת שבת
שלום ומבורך לכל עם ישראל בכל מקום שהם</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">יהוא"ש
מירושלים תובב"א</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>Joels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-70880065137889592762012-02-17T05:48:00.001-08:002012-02-23T09:48:57.667-08:00עיונים והארות על פרשת יתרו, משפטים ועל פרשת שקלים<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
<span style="font-size: small;">לזכות</span></div>
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
<span style="font-size: small;"> ר' מרדכי בן מאטיל</span></div>
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
<span style="font-size: small;"> הרב יעקב חי בן מרגלית</span></div>
<div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; text-align: center;">
הרב ישראל בן אסתר</div>
<div style="text-align: center;">
<span style="font-size: large;"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">יה"ר מלפני אבינו שבשמיים שישלח להם ולכל חולי עמך בית ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף. שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא אמן </span></span></span></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
<br />
<span style="font-size: large;">מפאת העומס המוטל עלי לאחרונה, לא היה לאל ידי זמן להשקיע הרבה בביאורים הערות, והארות על פרשת השבוע, אבל בכ"ז חלילה מעלי להשיב את פני האדון אלהים ריקם, אז הנה
כמה פנינים המלוקטים מחכמינו ז"ל וכמה שחידשתי בעזרת החונן לאדם דעת ותבונה, על פרשת יתרו (שלאור חג טו בשבט שחל
באותה שבוע לא קיבלה את הסקירה המגיעה אליה) וקצת על פרשת משפטים ופרשת
שקלים בשבת הבא על"ט</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">:</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם,
אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי <b>סְגֻלָּה</b> מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי
כָּל-הָאָרֶץ.
<b>יט,ו</b> וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת <b>כֹּהֲנִים</b>, <b>וְגוֹי קָדוֹשׁ</b>: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">סימוכי
הפסוקים לדעתי אינם אקראי. הלשון 'סגלה' מלשון 'סגל' ובלשן חז"ל אלו
הלויים שהם סגנים לכהנים (וכידוע השם סג"ל נעשה שם משפחה לרבים מבנ"י
המתייחסים אל שבט לוי</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">הוי אומר שכל בני ישראל ואפילו הגר והתושב הנצמא בתוכם נכללים בפסוק
הזה. וברם שלכהנים ולוייים יש תפקיד מסויים, הם אינם אלא שליחים כלפי מעלה,
למען העם, ככ' אצל הכה"ג וכפר בעדו ובעד ביתו. וכתב הרש"ר הירש ז"ל</span><span style="font-size: large;"><br />
מה
עניין ביתו, הרי הכהן בא להתפלל על עצמו ועל העם כולו? אלא מפרש רבי שמשון
רפאל הירש, שאין לתאר כהן גדול בלא בית, בלא נישואין ובלא אישה (שכידוע אסור לו להיות בלי אשה), שהרי הכהן
הגדול מבטא עבור העם אידיאל מוסרי, הוא משמש דוגמא להתנהגות, ועליו להיות
מודל לחיי משפחה שקטים, רגועים ומוסריים<br />--<br />ולמה ניתנה התורה דווקא בהר
סיני? ידוע דברי רז"ל שההר הזה הוא מהנמוכים שבמדבר סיני ורצה הקב"ה ללמד
את בנ"י שיעור בענווה (ואוסיף, גם מסר לבל מתייהר אדם -אפילו מי שידיו רב לו
בתורת משה, כי קנאת סופרים מותר אבל גאווה לעולם לו, ורק להקב"ה שייך
הגאווה ככ'' השם מלך גאות לבש ו כי גאה גאה. ועוד אוסיף גם את הגמרא במסכת
סוטה ד ע"ב וה ע"ב א"ר יוחנן משום ר יוחי כל אדם שיש בו גסות הרוח- כאילו
עובד עבודת כוכבים[ כמאמר ההגדה בתחילה עובדי ע"ז היו אבותנו ועכשיו קרבנו
המקום לעבודתו] כתיב במשלי תועבת השם כל גבה לב וכתיב בדברים ולא תביא
תועבה אל ביתך).<br />
<br />שואל האדמו"ר מגור אם רצה להעביר להם שיעור בפרק ענווה אז למה לא ניתנה התורה בגיא, שהוא תחתית שבתחתית? אלא אמר האדמו"ר רצה הקב"ה להעביר מסר
לישראל שאל להם להתייהר יותר מידי- אבל באותה מידה אל להם להשפיל את עצמם
יותר מדי גם! כי כל יהודי בן מלך ואתה בחרתנו מכל העמים, וקצת מידת הגאווה-
גאווה יהודית לא רק שמותר אלא חייבים!1<br /> --</span><br />
<span style="font-size: large;">כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.
<b>כ,ה</b> וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">באותה
מידה שהשם פוקד עון אבות על בנים, הוא עושה זאת רק מי שמעשי אבותיהם הרעים
בידיהם (ככ' לשונאי) אבל לאוהבי השם ולשומרי מצוותיו (אע"פ שהיו אבותיהם רשעים) מיטיב הוא עם בניהם ובני בניהם אחריהם אפילו עד לאלף דורות</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ככ' בתהילים אוהבי השם שנאו רע שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצלם, שמחו צדיקים בשם והודו <b>לזכר</b> קדשו</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ו<b>זכר</b> פה נאמר על זכרון ה' לצדיקים וצאצאיהם עד אלף דורות כאמור.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ויה"ר שהחוט המשולש הזה במהרה לא ינתק אמן</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">כמה דוגמאות מהתנ"ך על איך פורע השם מרשעים ולא מקפח שכרם של צדיקים לעולם</span><br />
<br />
בבראשית: אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם,
בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן
לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="2"> </a>
<b>ב</b> וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי,
הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="3"> </a>
<b>ג</b> וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="4"> </a>
<b>ד</b> וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="5"> </a>
<b>ה</b> וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה
וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה
יִהְיֶה זַרְעֶךָ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="6"> </a>
<b>ו</b> וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="7"> </a>
<b>ז</b> וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"> </a>
<b>ח</b> וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="9"> </a>
<b>ט</b> וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="10"> </a>
<b>י</b> וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ,
וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="11"> </a>
<b>יא</b> וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="12"> </a>
<b>יב</b> וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="13"> </a>
<b>יג</b> וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ
בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת,
שָׁנָה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="14"> </a>
<b>יד</b> וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="15"> </a>
<b>טו</b> וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="16"> </a>
<b>טז</b> וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה<br />
<br />
בשמות:זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר
נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן
לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="14"> </a>
<b>יד</b> וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.<br />
<br />
ובויקרא:הַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם, אִתָּם יִמָּקּוּ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="40"> </a>
<b>מ</b> וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲוֹנָם וְאֶת-עֲוֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="41"> </a>
<b>מא</b> אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ
אֹיְבֵיהֶם; אוֹ-אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ
אֶת-עֲוֹנָם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="42"> </a>
<b>מב</b> וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר--וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="43"> </a>
<b>מג</b> וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ,
בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם, יִרְצוּ אֶת-עֲוֹנָם; יַעַן
וּבְיַעַן--בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת-חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="44"> </a>
<b>מד</b> וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם,
לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם--לְהָפֵר בְּרִיתִי,
אִתָּם: כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיהֶם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="45"> </a>
<b>מה</b> וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים: אֲשֶׁר
הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם
לֵאלֹהִים--אֲנִי יְהוָה <br />
<br />
ובשירת האזינו:<b>א</b> הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; {ס} וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="2"> </a>
<b>ב</b> יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, {ס} תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, {ר}<br />
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא, {ס} וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="3"> </a>
<b>ג</b> כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא: {ס} הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="4"> </a>
<b>ד</b> הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, {ס} כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: {ר}<br />
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, {ס} צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="5"> </a>
<b>ה</b> שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם: {ס} דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="6"> </a>
<b>ו</b> <big>הַ</big> לְיְהוָה, תִּגְמְלוּ-זֹאת-- {ס} עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: {ר}<br />
הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, {ס} הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="7"> </a>
<b>ז</b> זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; {ס} שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"> </a>
<b>ח</b> בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, {ס} בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; {ר}<br />
יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, {ס} לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="9"> </a>
<b>ט</b> כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ: {ס} יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="10"> </a>
<b>י</b> יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, {ס} וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; {ר}<br />
יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ-- {ס} יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="11"> </a>
<b>יא</b> כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; {ס} יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="12"> </a>
<b>יב</b> יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ; {ס} וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="13"> </a>
<b>יג</b> יַרְכִּבֵהוּ עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ, {ס} וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי; {ר}<br />
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, {ס} וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="14"> </a>
<b>יד</b> חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, {ס} עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים {ר}<br />
בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים, {ס} עִם-חֵלֶב, כִּלְיוֹת חִטָּה; {ר}<br />
וְדַם-עֵנָב, תִּשְׁתֶּה-חָמֶר. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="15"> </a>
<b>טו</b> וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, {ר}<br />
שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; {ס} וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, {ר}<br />
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="16"> </a>
<b>טז</b> יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים; {ר}<br />
בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="17"> </a>
<b>יז</b> יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ-- {ר}<br />
אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; {ס} חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, {ר}<br />
לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="18"> </a>
<b>יח</b> צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁ<small>י</small>; {ר}<br />
וַתִּשְׁכַּח, אֵל מְחֹלְלֶךָ. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="19"> </a>
<b>יט</b> וַיַּרְא יְהוָה, וַיִּנְאָץ, {ר}<br />
מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="20"> </a>
<b>כ</b> וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם-- {ר}<br />
אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: {ס} כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, {ר}<br />
בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="21"> </a>
<b>כא</b> הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל, {ר}<br />
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; {ס} וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, {ר}<br />
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="22"> </a>
<b>כב</b> כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, {ר}<br />
וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; {ס} וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, {ר}<br />
וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="23"> </a>
<b>כג</b> אַסְפֶּה עָלֵימוֹ, רָעוֹת; {ר}<br />
חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="24"> </a>
<b>כד</b> מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, {ר}<br />
וְקֶטֶב מְרִירִי; {ס} וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם, {ר}<br />
עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="25"> </a>
<b>כה</b> מִחוּץ, תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים, אֵימָה; גַּם-בָּחוּר, {ר}<br />
גַּם-בְּתוּלָה--יוֹנֵק, עִם-אִישׁ שֵׂיבָה. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="26"> </a>
<b>כו</b> אָמַרְתִּי, אַפְאֵיהֶם; {ר}<br />
אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ, זִכְרָם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="27"> </a>
<b>כז</b> לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר-- {ר}<br />
פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ: {ס} פֶּן-יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, {ר}<br />
וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל-זֹאת. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="28"> </a>
<b>כח</b> כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה; {ר}<br />
וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="29"> </a>
<b>כט</b> לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת; {ר}<br />
יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="30"> </a>
<b>ל</b> אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף, {ר}<br />
וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה: {ס} אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם, {ר}<br />
וַיהוָה הִסְגִּירָם. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="31"> </a>
<b>לא</b> כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ, צוּרָם; {ר}<br />
וְאֹיְבֵינוּ, פְּלִילִים. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="32"> </a>
<b>לב</b> כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, {ר}<br />
וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה: {ס} עֲנָבֵמוֹ, עִנְּבֵי-רוֹשׁ-- {ר}<br />
אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת, לָמוֹ. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="33"> </a>
<b>לג</b> חֲמַת תַּנִּינִם, יֵינָם; {ר}<br />
וְרֹאשׁ פְּתָנִים, אַכְזָר. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="34"> </a>
<b>לד</b> הֲלֹא-הוּא, כָּמֻס עִמָּדִי; {ר}<br />
חָתוּם, בְּאוֹצְרֹתָי. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="35"> </a>
<b>לה</b> לִי נָקָם וְשִׁלֵּם, {ר}<br />
לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם: {ס} כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, {ר}<br />
וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="36"> </a>
<b>לו</b> כִּי-יָדִין יְהוָה עַמּוֹ, {ר}<br />
וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם: {ס} כִּי יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד, {ר}<br />
וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="37"> </a>
<b>לז</b> וְאָמַר, אֵי אֱלֹהֵימוֹ-- {ר}<br />
צוּר, חָסָיוּ בוֹ. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="38"> </a>
<b>לח</b> אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, {ר}<br />
יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם; {ס} יָקוּמוּ, וְיַעְזְרֻכֶם-- {ר}<br />
יְהִי עֲלֵיכֶם, סִתְרָה. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="39"> </a>
<b>לט</b> רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, {ר}<br />
וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: {ס} אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, {ר}<br />
מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, {ס} וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="40"> </a>
<b>מ</b> כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; {ס} וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="41"> </a>
<b>מא</b> אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, {ס} וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; {ר}<br />
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, {ס} וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="42"> </a>
<b>מב</b> אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, {ס} וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר; {ר}<br />
מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, {ס} מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. {ר}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="43"> </a>
<b>מג</b> הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, {ס} כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; {ר}<br />
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, {ס} וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. {ר} <br />
<br />
בתהילים:<b>ו</b> זְכֹר-רַחֲמֶיךָ יְהוָה, וַחֲסָדֶיךָ: כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="7"> </a>
<b>ז</b> חַטֹּאות נְעוּרַי, וּפְשָׁעַי-- אַל-תִּזְכֹּר:<br />
כְּחַסְדְּךָ זְכָר-לִי-אַתָּה-- לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"> </a>
<b>ח</b> טוֹב-וְיָשָׁר יְהוָה; עַל-כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="9"> </a>
<b>ט</b> יַדְרֵךְ עֲנָוִים, בַּמִּשְׁפָּט; וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="10"> </a>
<b>י</b> כָּל-אָרְחוֹת יְהוָה, חֶסֶד וֶאֱמֶת-- לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ, וְעֵדֹתָיו.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="11"> </a>
<b>יא</b> לְמַעַן-שִׁמְךָ יְהוָה; וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי, כִּי רַב-הוּא.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="12"> </a>
<b>יב</b> מִי-זֶה הָאִישׁ, יְרֵא יְהוָה-- יוֹרֶנּוּ, בְּדֶרֶךְ יִבְחָר.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="13"> </a>
<b>יג</b> נַפְשׁוֹ, בְּטוֹב תָּלִין; וְזַרְעוֹ, יִירַשׁ אָרֶץ <br />
<br />
בתהילים:הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע; וְשָׂטָן, יַעֲמֹד עַל-יְמִינוֹ.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="7"> </a>
<b>ז</b> בְּהִשָּׁפְטוֹ, יֵצֵא רָשָׁע; וּתְפִלָּתוֹ, תִּהְיֶה לַחֲטָאָה.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"> </a>
<b>ח</b> יִהְיוּ-יָמָיו מְעַטִּים; פְּקֻדָּתוֹ, יִקַּח אַחֵר.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="9"> </a>
<b>ט</b> יִהְיוּ-בָנָיו יְתוֹמִים; וְאִשְׁתּוֹ, אַלְמָנָה.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="10"> </a>
<b>י</b> וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ; וְדָרְשׁוּ, מֵחָרְבוֹתֵיהֶם.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="11"> </a>
<b>יא</b> יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה, לְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ; וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="12"> </a>
<b>יב</b> אַל-יְהִי-לוֹ, מֹשֵׁךְ חָסֶד; וְאַל-יְהִי חוֹנֵן, לִיתוֹמָיו.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="13"> </a>
<b>יג</b> יְהִי-אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית; בְּדוֹר אַחֵר, יִמַּח שְׁמָם.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="14"> </a>
<b>יד</b> יִזָּכֵר, עֲוֹן אֲבֹתָיו--אֶל-יְהוָה; וְחַטַּאת אִמּוֹ, אַל-תִּמָּח.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="15"> </a>
<b>טו</b> יִהְיוּ נֶגֶד-יְהוָה תָּמִיד; וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="16"> </a>
<b>טז</b> יַעַן-- אֲשֶׁר לֹא זָכַר, עֲשׂוֹת חָסֶד:<br />
וַיִּרְדֹּף, אִישׁ-עָנִי וְאֶבְיוֹן--וְנִכְאֵה לֵבָב; לְמוֹתֵת.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="17"> </a>
<b>יז</b> וַיֶּאֱהַב קְלָלָה, וַתְּבוֹאֵהוּ; וְלֹא-חָפֵץ בִּבְרָכָה, וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ <br />
<br />
בתהילים: זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם<br />
<br />
וביחזקאל:וְאַתָּה בֶן-אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם מִמֶּנִּי.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"> </a>
<b>ח</b> בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, רָשָׁע מוֹת תָּמוּת, וְלֹא דִבַּרְתָּ,
לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ--הוּא רָשָׁע בַעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ
מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="9"> </a>
<b>ט</b> וְאַתָּה כִּי-הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, לָשׁוּב
מִמֶּנָּה, וְלֹא-שָׁב, מִדַּרְכּוֹ--הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה
נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. {פ}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="10"> </a>
<br />
<b>י</b> וְאַתָּה בֶן-אָדָם, אֱמֹר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֵּן
אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר, כִּי-פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ; וּבָם
אֲנַחְנוּ נְמַקִּים, וְאֵיךְ נִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="11"> </a>
<b>יא</b> אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-אֶחְפֹּץ
בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם-בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה:
שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ--בֵּית
יִשְׂרָאֵל. {פ}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="12"> </a>
<b>יב</b> וְאַתָּה בֶן-אָדָם, אֱמֹר אֶל-בְּנֵי-עַמְּךָ צִדְקַת
הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ, וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע
לֹא-יִכָּשֶׁל בָּהּ, בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ; וְצַדִּיק, לֹא יוּכַל
לִחְיוֹת בָּהּ--בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="13"> </a>
<b>יג</b> בְּאָמְרִי לַצַּדִּיק חָיֹה יִחְיֶה, וְהוּא-בָטַח
עַל-צִדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל--כָּל-צִדְקֹתָו לֹא תִזָּכַרְנָה,
וּבְעַוְלוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה בּוֹ יָמוּת.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="14"> </a>
<b>יד</b> וּבְאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת; וְשָׁב, מֵחַטָּאתוֹ, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="15"> </a>
<b>טו</b> חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע, גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם, בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל--חָיוֹ יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="16"> </a>
<b>טז</b> כָּל-חַטֹּאתָו אֲשֶׁר חָטָא, לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ: מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, חָיוֹ יִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="17"> </a>
<b>יז</b> וְאָמְרוּ בְּנֵי עַמְּךָ, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; וְהֵמָּה, דַּרְכָּם לֹא-יִתָּכֵן.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="18"> </a>
<b>יח</b> בְּשׁוּב-צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, וְעָשָׂה עָוֶל--וּמֵת, בָּהֶם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="19"> </a>
<b>יט</b> וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--עֲלֵיהֶם, הוּא יִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="20"> </a>
<b>כ</b> וַאֲמַרְתֶּם, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל. {פ}<br />
<br />
<br />
ובמלכים:בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת; וַיָּבֹא אֵלָיו
יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה
צַו לְבֵיתֶךָ--כִּי מֵת אַתָּה, וְלֹא תִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="2"> </a>
<b>ב</b> וַיַּסֵּב אֶת-פָּנָיו, אֶל-הַקִּיר; וַיִּתְפַּלֵּל--אֶל-יְהוָה, לֵאמֹר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="3"> </a>
<b>ג</b> אָנָּה יְהוָה, זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ
בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ
חִזְקִיָּהוּ, בְּכִי גָדוֹל. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="4"> </a>
<b>ד</b> וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ--לֹא יָצָא, העיר (חָצֵר) הַתִּיכֹנָה; וּדְבַר-יְהוָה--הָיָה אֵלָיו, לֵאמֹר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="5"> </a>
<b>ה</b> שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ נְגִיד-עַמִּי, כֹּה-אָמַר
יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי
אֶת-דִּמְעָתֶךָ; הִנְנִי, רֹפֶא לָךְ--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, תַּעֲלֶה
בֵּית יְהוָה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="6"> </a>
<b>ו</b> וְהֹסַפְתִּי עַל-יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמִכַּף
מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת; וְגַנּוֹתִי,
עַל-הָעִיר הַזֹּאת--לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי <br />
<br />
ובמלאכי: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יְהוָה,
וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה,
וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="17"> </a>
<b>יז</b> וְהָיוּ לִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לַיּוֹם, אֲשֶׁר אֲנִי
עֹשֶׂה סְגֻלָּה; וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם--כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ,
עַל-בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="18"> </a>
<b>יח</b> וְשַׁבְתֶּם, וּרְאִיתֶם, בֵּין צַדִּיק, לְרָשָׁע--בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים, לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ<br />
... <big>זִ</big>כְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="23"> </a>
<b>כג</b> הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="24"> </a>
<b>כד</b> וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם<br />
<br />
וביחזקאל כתוב: וְהִנֵּה, הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא, אֶת-כָּל-חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּרְאֶה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="15"> </a>
<b>טו</b> עַל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, לֹא טִמֵּא.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="16"> </a>
<b>טז</b> וְאִישׁ, לֹא הוֹנָה--חֲבֹל לֹא חָבָל, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל; לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה-בָגֶד.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="17"> </a>
<b>יז</b> מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא
לָקָח--מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ: הוּא, לֹא יָמוּת
בַּעֲוֹן אָבִיו--חָיֹה יִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="18"> </a>
<b>יח</b> אָבִיו כִּי-עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח, וַאֲשֶׁר לֹא-טוֹב עָשָׂה, בְּתוֹךְ עַמָּיו; וְהִנֵּה-מֵת, בַּעֲוֹנוֹ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="19"> </a>
<b>יט</b> וַאֲמַרְתֶּם, מַדֻּעַ לֹא-נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֹן הָאָב;
וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל-חֻקּוֹתַי שָׁמַר
וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם--חָיֹה יִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="20"> </a>
<b>כ</b> הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת: בֵּן לֹא-יִשָּׂא בַּעֲוֹן
הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן--צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו
תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת רשע (הָרָשָׁע) עָלָיו תִּהְיֶה. {ס}
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="21"> </a>
<br />
<b>כא</b> וְהָרָשָׁע, כִּי יָשׁוּב מִכָּל-חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה,
וְשָׁמַר אֶת-כָּל-חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--חָיֹה יִחְיֶה,
לֹא יָמוּת.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="22"> </a>
<b>כב</b> כָּל-פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ: בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה, יִחְיֶה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="23"> </a>
<b>כג</b> הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה. {ס}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="24"> </a>
<b>כד</b> וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, וְעָשָׂה עָוֶל, כְּכֹל
הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר-עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה, וָחָי--כָּל-צִדְקֹתָו
אֲשֶׁר-עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה, בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר-מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ
אֲשֶׁר-חָטָא בָּם יָמוּת.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="25"> </a>
<b>כה</b> וַאֲמַרְתֶּם, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי: שִׁמְעוּ-נָא,
בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן, הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא
יִתָּכֵנוּ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="26"> </a>
<b>כו</b> בְּשׁוּב-צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וּמֵת עֲלֵיהֶם: בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה, יָמוּת. {ס}<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="27"> </a>
<b>כז</b> וּבְשׁוּב רָשָׁע, מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה--הוּא, אֶת-נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="28"> </a>
<b>כח</b> וַיִּרְאֶה וישוב (וַיָּשָׁב), מִכָּל-פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה--חָיוֹ יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="29"> </a>
<b>כט</b> וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי:
הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל--הֲלֹא דַרְכֵיכֶם, לֹא
יִתָּכֵן.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="30"> </a>
<b>ל</b> לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם, בֵּית
יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה: שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ
מִכָּל-פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא-יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="31"> </a>
<b>לא</b> הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם, אֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר
פְּשַׁעְתֶּם בָּם, וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה; וְלָמָּה
תָמֻתוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="32"> </a>
<b>לב</b> כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: וְהָשִׁיבוּ, וִחְיוּ <br />
ובירמיה: וָאֶתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה, אַחֲרֵי תִתִּי אֶת-סֵפֶר הַמִּקְנָה, אֶל-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה לֵאמֹר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="17"> </a>
<b>יז</b> אֲהָהּ, אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם
וְאֶת-הָאָרֶץ, בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה:
לֹא-יִפָּלֵא מִמְּךָ, כָּל-דָּבָר.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="18"> </a>
<b>יח</b> עֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים, וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת, אֶל-חֵיק
בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם: הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר, יְהוָה צְבָאוֹת
שְׁמוֹ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="19"> </a>
<b>יט</b> גְּדֹל, הָעֵצָה, וְרַב, הָעֲלִילִיָּה--אֲשֶׁר-עֵינֶיךָ
פְקֻחוֹת, עַל-כָּל-דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם, לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו,
וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="20"> </a>
<b>כ</b> אֲשֶׁר-שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ-מִצְרַיִם,
עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וּבְיִשְׂרָאֵל, וּבָאָדָם; וַתַּעֲשֶׂה-לְּךָ שֵׁם,
כַּיּוֹם הַזֶּה.<br />
<br />
<br /></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">---</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><b> </b> לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת
רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר
לְרֵעֶךָ. </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">כתב המלב"ם וז"ל:</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">שיש
הבדל בין תאוה ובין חמדה, שהחמדה היא מצד החושים, דבר הנחמד למראה עין
והתאוה היא מצד הנפש המתאוה אף דבר שאינו רואה עתה למראית עין ואין בו חמדה
מצד יופיו רק נפשו מתאווה אותו ככתוב כי תאוה נפשך לאכול בשר, 'תאות נפש',
ולא 'חמדת נפש' כת' וע"כ הכפיל הכתוב תאוה וחמדה שאף הדברים שהוא אינו רואה
אסור לחמוד</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ורבינו בחיי כתב על זאת:</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ידוע כי החמדה
תלוייה בלב ועיקר המצווה שיתיאש האדם מכל מה שיש לחברו קרקע ומטלטלין ויפנה
לבו מן המחשבה הזאת שלא יחשוב בהן ולא יחמדם כי מתוך החמדה יבוא אדם לידי
רציחה (כסיפור נבות ואחאב) ואמנם מצינו חמדה שהיא מותרת והיא חמדת התורה
והמצוות כאמרם רז"ל קנאת סופרים תרבה חכמה והחמדה והקנאה הזאת היא מותרת,
ויש לאדם שכר עליה (!)1</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ואוסיף לזה את הגמרא הידוע במס' קידושין דף ל ע"ב:</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">אומר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר חצי גבור שנונים ואומר חציך
שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי
ידברו את אויבים בשער. מאי את אויבים בשער? אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב
ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים
משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב (מלשון אהבה) בסופה אל תקרי בסופה אלא
בסופה</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">והאלשיך על האתר כת' וז"ל</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">לא תחמוד אשת רעך ....כי לכל אחד יש את בת זוגו ולמה יחמוד מה שאינו שלו (באשערט בלע"ז)1</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br />ובספר אורחות צדיקים שער הקנאה כתוב דברים הראויים לשים על לב, וז"ל:<br />
<br />הקנאה היא ענף מן הכעס ואין אדם נמלט ממנה כי אנחנו רואים אשר כל בני
האדם נמשכים איש אחר רעהו כי כאשר הוא רואה שחברו קונה קנין מעניני העולם
הן ממיני מאכלים הן ממיני בגדים או קונה בית או מאסף ממון אז הוא טורח
להשיג בזה...מי שהמידה הזאת מתגברת עליו הוא מגונה מאוד כי הקנאה מביאה
לידי חימוד כי כשאדם אינו נותן את לבו מה שיש בידי אחרים אז אינו חומד...<br />
<br />והגר"א באבן שלמה פ"ג פסקה ב' כתב:<br /><br />וכל העבירות והחטאים הכל מחמדה כי לא תחמוד כולל כל הדברות וכל התורה!1<br /><br />ועיין עוד שם.<br /><br /><br />והראב"א
כת' וז"ל: אנשים רבים יתמהן על זאת הצווה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו
כל מה שהוא נחמד למראה עיניו. ועתה אתן לך משל: דע כי איש כפרי אחד שיש לו
דעת נכונה ראה את בת המלך שהיא יפה לא יחמוד אותה בלבה שישכב עמה כי ידע זה
לא יתכן. ואל תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים שיתאווה שיהיה לו
כנפיים לעוף השמים ולא יתכן להיות (....)...ככה כל משכיל צריך שידע כי אשה
יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמו ודעתו רק כאשר חלק לו השם. ועי' עוד
שם דברים יפים<br />
<br /><u>פרשת משפטים</u></span><br />
<br />
<br />
<span style="font-size: large;"><u> </u>וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. <b> </b> וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ
אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ
בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ולמה דווקה לדלת ולמזוזה?? אולי רצה לרמז כאן את ענין יציאת מצרים דהיינו יציאת מעבדות לחרות. כת' לעיל יב'</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל--בֵּין הָעַרְבָּיִם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_7"> </a>
<b>ז</b> <b>וְלָקְחוּ, מִן-הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת</b>, וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף--עַל, הַבָּתִּים, אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ, בָּהֶם</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ושם חל איסור על בן נכר והעבד ה<u>בלתי נימול</u> לאכול מהפסח, כי הפסח (וגם מצוות המזוזה הנזכרת שמה) מסמל חירות ומאז והלאה עבדים אנו להשם אלהינו ולא לאף אחר</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">והעבד הזה מסמל היפך החירות ועבודת השם כי חרות אמיתי היא עבודת השם כאמרם רז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וככתוב בויקרא</span><br />
<span style="font-size: small;"> כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.</span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">והָיָה כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לָכֶם--כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר; וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-<b>הָעֲבֹדָה</b> הַזֹּאת.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_26"> </a>
<b>כו</b> וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה <b>הָעֲבֹדָה</b> הַזֹּאת, לָכֶם.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_27"> </a>
<b>כז</b> וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח
עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם,
וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">-----</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"> וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ, תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;">כי גם כלבים כבודם במקומם מונח וזכות גדול יש להם אשר לא נבחו כשבנ"י ישראל יצאו ממצרים</span><br />
<span style="font-size: large;">---</span><br />
<span style="font-size: large;">לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-<b>רִב</b>, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת. <b> וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ</b>.</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">כך עשה יהושע בן נון וכלב בן יפונה שפרשו מעצת הרוב, מריב המרגלים ושניהם היו ענוותנים (למרות עושרם וייחוסם)1 </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
-----<br />
<span style="font-size: large;">כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי, לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי,
וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו</span><br />
<span style="font-size: large;">אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר
תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל-אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף. וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ.
</span><br />
<span style="font-size: large;"> </span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">כאמרם רז"ל צדיקים, מלאכתם נעשית ע"י אחרים</span><br />
-----<br />
<br />
<span style="font-size: large;">וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">לרמז על ארבעים שנותם במדבר</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ואמר יום וגם לילה לרמז שחיוב לימוד התורה היא גם ביום וגם בלילה ככ' בספר יהושע 'והגית בו יומם ולילה' ועוד כת' 'יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת' ועוד כת' להגיד בבוקר חסדך ואמונת בלילות וככתוב בישעיה</span><br />
<span style="font-size: large;"> כֹּה אָמַר יְהוָה, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ
וְכוֹכָבִים, לְאוֹר לָיְלָה; רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, יְהוָה
צְבָאוֹת שְׁמוֹ. <a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="35"></a><b> </b> אִם-יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, מִלְּפָנַי--נְאֻם-יְהוָה;
גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ, מִהְיוֹת גּוֹי
לְפָנַי--כָּל-הַיָּמִים</span>. <br />
<span style="font-size: large;">----</span><br />
<span style="font-size: large;">כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ--חֲמִשָּׁה
בָקָר, יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע-צֹאן, תַּחַת הַשֶּׂה</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ראיתי אתמול ניתוח נפלא של הסיפור הידוע עם דוד ובת שבע (שהתחיל בידוע עם העברת לא תחמוד ולא תתאוה)1</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">כתוב בדברי הימים א'</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ(לדוד) בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל<br />
</span><span style="font-size: large;"><b>רד"ק על האתר:</b></span>
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ארבעה לבת שוע בת עמיאל -
היא בת שוע בת אליעם, ויש שהיו קוראין אותה בת שבע ויש בת שוע כי קרובים
הם, וכן עמיאל ואליעם אחד הוא אלא שהאותיות הפוכות, ולא נזכרו אלו הארבעה
בנים כסדר תולדותם, שהרי שלמה היה הגדול כי הוא היה הבן הראשון שהיה לבת
שבע מדוד אחרי מות הילד וכמו שכתוב "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה
ותלד בן ויקרא שלמה שמו". ובספר שמואל כשזוכר אותם בני דוד שנולדו בירושלים
אינו זוכר אליפלט הראשון ונגה, אולי לא היו בחיים אז ולא מנה אותם ובזה
הספר מנה אותם אף על פי שלא היו אלה השנים בחיים כי מנה הנולדים לו
בירושלים, ולפי שאמר הנה כל בני דוד מנה אותם כולם. ואף על פי שלא אמר
ואליפלט השני אולי מת הראשון כשקרא שם האחרון אליפלט, ובמנין השני בזה הספר
יש שנוי מעט ביניהם כי הראשון אליפָלט והשני אליפֶלט:</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">דבר מעניין שלא ידוע ממקור
אחר הוא שלבת שבע היו עוד שלושה בנים: שמעא (או שמוע), שובב ונתן. מה עלה
בגורלם של אותם בנים? - לכאורה, מה שעלה בגורלם של שאר בני דוד שאינם
מוכרים לנו. אבל בהחלט מוזר ששלמה מוזכר אחרון, למרות שהוא הראשון שנולד
(אחרי מותו של התינוק)! מדוע בחר המקרא לשנות את סדר ילדי בת שבע?</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br />הסבר מעניין לכך ניתן
במאמרו של הרב יעקב מדן, אשר טוען שהסדר שמופיע פה הוא הסדר הנכון, ושלמה
באמת נולד אחרי שלושת הבנים הללו, ולא היה הבן הראשון של בת שבע. כאשר בא
נתן אל דוד ואמר לו את משל כבשת הרש, דוד עצמו גזר את דינו:</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><b> </b><b>שמואל ב פרק יב, פסוקים א-ח </b></span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וַיִּשְׁלַח ה' אֶת נָתָן
אֶל דָּוִד וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר
אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ: לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה
מְאֹד: וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר
קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ
תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת:
וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ
וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת
הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו: וַיִּחַר אַף דָּוִד
בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן חַי ה' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ
הָעֹשֶׂה זֹאת: וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר
עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל: וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל
דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר ה' אֱ-לֹקֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי
מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד
שָׁאוּל: וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ
בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט
וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה:</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">מדוע גזר דוד על העשיר לשלם ארבעה כבשים? - התשובה היא פשוטה, לכאורה, שהרי כך אמרה התורה: </span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><b> </b><b>שמות פרק כא פסוק לז (בפרשתנו):</b></span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><u>כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר
אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר
וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה:</u></span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ואולם, כיצד בא הדבר לידי
ביטוי בנמשל? הרי מה שקרה בסופו של דבר לדוד היה רק שהילד שנולד מבת שבע מת
למרות כל תפילותיו! מסביר רש"י שבעצם לא רק בן אחד של דוד מת, אלא ארבעה
בנים, בדיוק כפי שהוא גזר על עצמו:</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><b> </b><b>רש"י שמואל ב פרק יב פסוק ו </b></span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ישלם ארבעתים - כך אירע לו שלקה בארבעה בנים הילד ואמנון תמר ואבשלום:</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">אמנם, לגבי תמר אפשר לומר
שהיא לא מתה, אבל היא ישבה שוממה ומעולם לא נישאה, והתורה אף אומרת על
האונס "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". אגב, אם מישהו לא
משתכנע מכך, ניתן להוסיף את אדוניה בן חגית, שגם הוא נהרג. הסיבה שרש"י לא
רצה למנות את אדוניה היא בגלל שאדוניה לא מת בחיי דוד.</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ואולם, <a href="http://www.vbm-torah.org/vtc/0034195.html" target="_blank"><span style="color: blue;">הרב יעקב מדן</span></a></span><span style="font-size: large;">,
במאמרו ב'מגדים' ובספר שכתב על חטאו של דוד, טוען שדינו של דוד יצא לפועל
בארבעה בנים אחרים, בסמיכות לאירועים, ולא אחרי שנים רבות כל-כך:</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><b> </b><b>הרב יעקב מדן, מגילת בת שבע, מגדים יט, עמ'145</b></span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">קריאת הפסוקים על מות ילדה הראשון של בת-שבע ומיד אחר כך על הולדת שלמה עלולה להטעות. וכך נאמר בפרשה: </span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וינחם דוד את בת-שבע אשתו
ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ותקרא את שמו שלמה וה' אהבו. וישלח ביד נתן
הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה'". </span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">נבהיר: מות הילד ולידת שלמה
לא היו אירועים רצופים. ברשימת בני דוד נזכרו הנולדים לו בירושלים: "ואלה
שמות הילדים לו בירושלם: שמוע ושובב ונתן ושלמה", ומוסיף על כך ספר דברי
הימים: "ואלה נולדו לו בירושלם: שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת
עמיאל". </span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">בת שוע בת עמיאל היא בת-שבע
בת אליעם. שלמה היה בנה החמישי. קדמו לו הילד, שמת כעבור שבוע עד שלא ניתן
לו שם. וכן שמוע (שמעא) ושובב ונתן. מדוע נבחר דווקא שלמה ולא קודמיו?
מדוע נקרא דווקא הוא בשם זה, על כי "שלום ושקט אתן על ישראל בימיו" (שם,
כ"ב, ט)? מדוע דווקא אותו אהב ה' וקרא לו ידידיה ? </span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">אין לנו אלא הסבר אחד לכך:
כשם שמת הילד הראשון, כך מתו גם שמוע, שובב ונתן בילדותם. דוד ובת-שבע כאחד
משלמים את המחיר הנורא של ארבעת הבנים תמורת הכבשה האחת. רק משנתקיים בהם
"כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה" (ישעיה, מ', ב - וכאן ארבעתיים), מתקיים
בבת-שבע "נחמו נחמו עמי" (שם, א) - "וינחם דוד את בת-שבע אשתו". רק משמלאה
כוס הייסורים נולד הבן, שה' אהבו.</span></div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
</div>
<div dir="rtl" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">לפי ההסבר הזה סדר הבנים
כפי שהוא מופיע בתנ"ך הוא נכון, ושלמה באמת נולד אחרי שלושה בנים נוספים של
בת שבע, אשר מתו בצעירותם. דוד, אגב, קרא להם שמות מעניינים מאוד, אשר
יכולים לשקף את תפילתו שהקב"ה יתן להם חיים למרות הגזירה שהוא עצמו גזר
עליהם: שמוע (או שמעא) - שה' ישמע את תפילתו. שובב - להזכיר את התשובה של
דוד על חטאו. ואפילו נתן - על שמו של הנביא שהוכיח אותו על החטא הזה. אבל
כל אלו לא הועילו לדוד, ושלושת הבנים הללו מתו בצעירותם. כשנולד שלמה ידע
דוד שהוא כבר שילם את הארבעה שהוא גזר על עצמו, ולכן הוא יכול היה לקרוא לו
שלמה - שהשלים את עונשו.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /><br />---</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br />ומעניין לעינין לאותו העניין, בפסיקתא דרב כהנא על <u>פרשת שקלים</u> כתב, (דוד המלך שר בברחו מפני אבשלום בנו, בתהילים ג)1 <b><br /> </b> </span><br />
<span style="font-size: large;">מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּבָרְחוֹ, מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_2"> </a>
<b> </b> יְהוָה, מָה-רַבּוּ צָרָי; רַבִּים, קָמִים עָלָי.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_3"> </a>
<b> </b> רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי: אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_4"> </a>
<b> </b> וְאַתָּה יְהוָה, מָגֵן בַּעֲדִי; כְּבוֹדִי, וּמֵרִים רֹאשִׁי.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_5"> </a>
<b> </b> קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶקְרָא; וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">דרש
הפסיקתא: ר שמואל בר אימי פתר קרייה בקריה בדואג ואחיתופל (שהיו, כידוע
בעצת אבשלום) 'רבים אומרים לנפשי' ולמה היה קורא הם רבים? שהיו רבים בתורה.
'אומרים לנפשי' אומר דוד: אדם ששבה את הכבשה (בת שבע) והרג את הרועה (אוריה
החיתי) והפיל ישראל בחרב, יש לו תשועה?? 'אין ישועתה לו באלהים סלה' אמר
(ממשיך) דוד ואתה השם הסכמת עמהם וכתבת בתורתך ואמרת מות יומת הנואף
והנואפת. (אבל) 'מגן בעדי' שהגנת עלי בזכות אבותי 'כבודי' שהחזרתי אותי למלכות
'ומרים ראשי' תחת שהייתי חייב לך הרמת ראש (הסרת הראש) נתת לי תלוי ראש
(כלומר נשיאת ראש וגדולה ודרוש היא על הפסוק 'כי תשא' שקוראים בפרשת שקלים)
על ידי נתן הנביא (ראה למעלה) ואמר לי גם השם העביר חטאתך ולא תמות (שמואל
ב יב יג </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">עד כאן לשון הפסיקתא</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וכל זה בא ללמדך ששערי תפילה לעולם אינם
ננעלין אפילו למי שמתחייב בנפשו! ואיזה מוסר השכל יכולין אנו ללמוד מדוד
אבינו מלכינו החי וקיים ששב אל אלהיו בלב שלם ונמחלו לו כל חטאתיו, כי לא
חפץ השם במות המת כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">בחטא בת שבע כתוב:</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וַיֵּלֶךְ נָתָן, אֶל-בֵּיתוֹ; וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת-הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת-אוּרִיָּה לְדָוִד--וַיֵּאָנַשׁ.
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="1358b90a6631631a_16"> </a>
<b>טז</b> וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת-הָאֱלֹהִים, בְּעַד הַנָּעַר; וַיָּצָם דָּוִד צוֹם, וּבָא וְלָן <b>וְשָׁכַב אָרְצָה.</b></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ובמס'
סוטה ה ע"א כתב א"ר יהושע בן לוי בוא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני
הקב"ה....מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקורבנות כולם
שנאמר (תהילים נא יט) זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת
שנאמר (שם) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ע"כ</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">יה"ר שיקובל כל תפלתנו ברחמים וברצון אמן.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">בברכת שבת שלום ומבורך,</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ממני השפל והדל, הצב"י בארץ הצבי</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br /></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"> יהוא"ש מירושלים תובב"א</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br /></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">*פסוק מפרשתנו זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם--בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ. מופיע בפסיקתא דרב כהנא על פרשת שקלים (עיין שם פסקא ב)1</span> </div>Joels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-49827735674905034382012-02-02T09:03:00.000-08:002012-02-02T15:55:14.493-08:00עיונים והרהורים על פרשת בשלח<h6 class="uiStreamMessage" data-ft="{"type":1}" style="font-family: "Courier New",Courier,monospace; text-align: center;">
<span style="font-size: x-large;"><span class="messageBody" data-ft="{"type":3}"><span dir="rtl">לרפואתו השלימה של הרב יעקב חי בן מרגלית עמו"ש</span></span></span></h6>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<br />
<span dir="RTL" lang="AR-SA" style="font-size: large;">וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי
בָרַח הָעָם</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ולכאו' קשה, הלא למעלה אמר פרעה למשה קומו צאו מתוך עמי, ר"ל שלח אותם ממצרים ברצון, עכ"פ ידע גם ידע
שיצאו, אז למה כתוב פה ויגד שמשמע לא נודע לו עד אז?</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">אלא למעלה
אמר משה לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר ( ואולי זה עוד רמז למכת חושך שנמשכה ג' ימים
ובמדבר היה אור -אפילו בלילה -בעמוד אש, כמו שבמצרים היה אור במושבותם עת ישבו
המצרים בחושך אפילה ג' ימים ולהלן פרק כג' כתוב שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי
בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. ועוד להלן כתוב וַיֵּלְכוּ
שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם עד שהגיעו למי מרה ואין מים
אלא תורה כמו שמבואר להלן שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וראה עוד על זה להלן).</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ומשמע משם
ומפסוקים אחרים שפרעה לא התכוון לשחרר אותם לצמיתות אלא לתת להם קצת חופש לילך
ולעבוד את אלהיהם (כמו שמשה בעצמו אמר דרך ג' ימים כו' וגם כזכור, בנ"י השאילו
איש מרעהו ואשה מרעותה כלי כסף וכלי זהב. השאיל- כלומר על מנת להחזיר, לפחות כך חשבו המצרים...) והנה עתה
נודע לו לפרעה שבנ"י מתרחקים ובורחים ממנו, ע"כ החליט
לרוץ אחריהם</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וכן הוא ברש"י:</span><br />
<i><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">איקטורין (כלומר פקידים) שלח עמהם. כיון שהגיעו שלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינו חוזרין באו והגידו לפרעה וכו'</span></i><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וכן הוא בפירוש הראב"ע וז"ל:</span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"><i>נראה לפרעה מדבריו כי ידע משה את הדרך אשר ילכו בה אל המקום אשר יזבחו שם וכאשר שמע פרעה שישראל החלו ללכת בדרך המדבר, ואחר שהרחיקו שבו אחורנית ללכת דרך אחרת, אז חשב פרעה, כי כל מה שדיבר משה בערמה היה כי אין דעתו לזבוח-כי אם לברוח. כי הבורח ישתבש עליו הדרך ולא ידע איזה דרך ילך</i> (ככ' נבוכים הם בארץ, סגר עליהם המדבר).</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיֵּהָפֵךְ
לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ,
כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">מכאן אנו
רואים שכמו שרעיון שיעבוד ישראל בא כתוצאה מעצת פרעה ועבדיו גם כאן היה זה פועל
יוצא מעצת מפרעה ועבדיו, וע"כ כתוב גם פה וגם שם (הבה נתחכמה לו..ונלחם בנו כו' וכתוב
בגמ' בסוטה הוא היה בעצה תחלה, שלשה היו באותה עצה וקא חשי בלעם. והרשב"ם על
האתר פירש על הפסוק ונלחם בנו ועלה מן הארץ "לא טוב לנו לאבד עבדינו וקרו ליה
מלכותא קטיעה" וללא ספק רמז הרשב"ם לגמ' במסכת ע"ז י ע"ב, מובא
שם מעשה עם קטיעה בר שלום שהיה סניגורית
לישראל מול קיסר רומא -שרצה להשמיד אותם ואמר: "אי אפשר לעולם בלי ישראל.. ועוד
קרו לך מלכותא קטיעה" כלומר מלכות בלתי שלימה, כלומר משהו יהיה חסר בה</span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">. </span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> וידוע שכל
המלכויות הרשעות לדורותיהם שגירשו את היהודים מתחומם ירדו מנכסיהם ואף פעם לא שבו
לגדולה [כמו ספרד הארורה]ואכמ"ל . ונגמר הדבר שם בהריגתו של בר קטיעה בציווי הקיסר, ויירש קטיעה את כל נכסיו
לפני מותו לרבי עקיבא ותלמידיו בבחינת </span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ואחרי כן
יצאו ברכוש גדול..). ועי' עוד על זה להלן.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וּבְנֵי
יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה</span><span style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">אולי רמז
הוא למלחמה הבא עם עמלק שם ידיו של משה היה עושה מלחמה</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וזה גם
מה שכתוב להלן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם ועי' עוד להלן באריכות</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;">--</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ--הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם</span><br />
<span style="font-size: large;">וכתב פה הראב"ע דבר נפלא וכדאי לכל אחד ואחד לעבור עליו ולשים אל לב. וז"ל:</span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;"><i>יש לתמוה איך ירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם? ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להילחם עם אדוניו? והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפלת משה היה חולש את ישראל והשם לבדו שהוא עושה גדולות ולו נתכנו עלילות סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים כי אין בהם כח להילחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה</i> (ועי' עוד מה שכ ע"ז הארב"ע בשמות ב' ג, ועיין גם בעין אי"ה בברכות א פרק ראשון פסקה קיד, שהאריך בענין הזה)0</span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיִּרְדְּפוּ
מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם</span><span style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">במגילת
איכה כת' בלשון דומה: גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא
מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">בחורבן הראשון מרוב עוונותם לא זכו עמ"י לנס דוגמת קריאת ים סוף</span><br />
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיַּרְא
יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם,
וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">לכאורה
קשה, הלא הם ראו את כל עשר המכות ושאר האותות והנפלאות שעשה הקב"ה במצרים
ולמה לא האמינו עד אז?</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">למה עדיין
נשארו בלבם ספק על ישועת השם (עד שהגיע הדבר שהתלוננו אל משה המבלי אין קברים
וכו')?</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">אלא שנס קריעת ים סוף היה שונה מכל הניסים הקודמים לו. בשאר הניסים נלחם השם במסווה ובהסתר, וכאן נגלה להם בכבודו ובעצמו כמלך גיבור המשיב מלחמה על אויביו, חרבו שותת דם על ימינו ועל שמאלו ואויביו ניגפים לפניו. ולכן שרו על הים השם איש מלחמה השם שמו...</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ועוד דרש בעניין הזה הגרי"מ חרל"פ זצ"ל:</span><br />
<br />
<span style="color: navy; font-size: large;"><span style="color: blue;"><span style="color: red;"><span style="color: black;"><i>אמר
[רהב] (עוזה) שר של מצרים כי הללו והללו עובדי ע"ז [זוה"ק תרומה קע, ב],
לאמור שישראל אינם מעולים משאר העמים, עד שבא הגילוי הגדול בקריעת ים סוף,
שם ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, וכולם אמרו שירת הודאה
ומלכות "ד' ימלוך לעולם ועד", <b>ואף עוברים שבמעי אמם ענו ואמרו זה אלי ואנוהו</b>, ובא כל זה כמודעא רבה למקטרגים כולם שגדולה מעלתם של ישראל ובחינתם גבוהה מזו של העמים</i>.
</span></span></span></span><br />
<div align="left">
<span style="color: navy; font-size: large;"><span style="color: blue;"><span style="color: red;"><span style="color: black;"> (רי"מ חרל"פ, מי מרום, משפטים, מאמר סב, עמ' קצט)
</span></span></span></span></div>
<span style="font-size: large;">והראב"ע פירש כדרכו: </span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;"><i><b>ויושע </b>עתה היו ישראל נושעים מיד מצרים, כי עד עתה היה עליהם פחד המלך כו וכדומה לזה פי' הספורנו וז"ל כי עד עת מותם היו ישראל כעבדים בורחים</i> (כלומר לא הוסר מהם הפחד, עד שראו בעינם ממש, את אדוניהם לשעבר שרועים על האדמה פגרים מתים)0.<b> </b></span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וְהַמַּיִם
לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ידוע הדבר
שבדר"כ הימין מסמל את הטוב והשמאל את הרע (ואולי בגלל זה כתוב בתהילים קט' ובזכריה ג' שהשטן עומד על ימינו לשטנו-רצה להיות קטיגור במקום הראוי לסניגור, ולכן גער בו הקב"ה וכו') </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ולהלן שרו
ישראל על ידיו של הקב"ה כביכול</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וכל
הישועות שמביא הקב"ה על ישראל ביד ימינו הוא עושה כביכול</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיַּרְא
יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה (בלש' יחיד, דהיינו יד אחת)</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> וככתוב בישעיהו<span style="font-size: large;"> </span></span><span style="font-size: large;"><span style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">נִשְׁבַּע יְהוָה בִּימִינוֹ, וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ</span></span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וזה ששרו
על הים</span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">יְמִינְךָ יְהוָה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ יְהוָה,
תִּרְעַץ אוֹיֵב</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">כלומר שני
ידיו (כביכול) נהפכו ליד אחת: ימין ,כדבר שאמרו חז"ל על הפסוק לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך
ימין ושמאל</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<i><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">אפילו
מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם</span></i></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועל זה
התפלל דוד בכיסופי גאולה:</span><br />
</div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא</span><span style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">הַבֵּט
מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה; וּפְקֹד, גֶּפֶן
זֹאת</span> </div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL"><span lang="HE">וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ; וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ</span></span> </b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" style="font-size: large;"><span lang="HE">שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה; מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ</span></span> </div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL"><span lang="HE">תְּהִי-יָדְךָ, עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ; עַל-בֶּן-אָדָם, אִמַּצְתָּ לָּךְ </span></span></b></span><span dir="RTL" style="font-size: large;"><span lang="HE">(ואולי זה רמז גם למה שאמרו חז"ל ששפחה על הים ראתה יותר ממה שראה יחזקאל בן בוזי -המכונה בן אדם)</span></span><span style="font-size: large;"><b> </b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" style="font-size: large;"> <span lang="HE">וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ; תְּחַיֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא</span></span> </div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" style="font-size: large;"> <span lang="HE">יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; הָאֵר
פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה</span></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וזה מרומז בתהילים:<br />
</span><span dir="RTL" lang="AR-SA" style="font-size: large;">פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי, מִמַּיִם רַבִּים;
מִיַּד, בְּנֵי נֵכָר</span><span style="font-size: large;">.</span><br />
<span style="font-size: large;"><a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"></a></span><span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL"> </span></b></span><span style="font-size: large;"> </span><span dir="RTL" lang="AR-SA" style="font-size: large;">אֲשֶׁר
פִּיהֶם, דִּבֶּר-שָׁוְא; וִימִינָם, יְמִין שָׁקֶר</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">(כאמור, מפה
אנו למדים שאו"ה נמשלו למים, ע"כ גם ימינם שבדר"כ מסמל את הטוב,
אצלם ימינם זה ימין שקר)0</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד שר דוד
בתהילים:</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיּוֹצֵא
יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם: כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" style="font-size: large;"> <span lang="HE"> בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה (בלשון יחיד): כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ</span></span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> לְגֹזֵר יַם-סוּף, לִגְזָרִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ</span><span style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד:</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">יְהוָה
שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד
יְמִינֶךָ<br />
ועוד<br />
עַל אַף אֹיְבַי, תִּשְׁלַח יָדֶךָ;
וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד:</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">א לְדָוִד, מִזְמוֹר</span><span style="font-size: large;"> : </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">נְאֻם
יְהוָה, לַאדֹנִי--שֵׁב לִימִינִי;
עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךָ, הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ</span>.</b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ב מַטֵּה-עֻזְּךָ--יִשְׁלַח יְהוָה,
מִצִּיּוֹן; רְדֵה, בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ג עַמְּךָ נְדָבֹת, בְּיוֹם חֵילֶךָ</span><span style="font-size: large;">:</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ,
מֵרֶחֶם מִשְׁחָר; לְךָ, טַל
יַלְדֻתֶיךָ</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ד נִשְׁבַּע יְהוָה, וְלֹא יִנָּחֵם-- אַתָּה-כֹהֵן לְעוֹלָם</span><span style="font-size: large;">;</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">עַל-דִּבְרָתִי, מַלְכִּי-צֶדֶק</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">ה אֲדֹנָי עַל-יְמִינְךָ; מָחַץ בְּיוֹם-אַפּוֹ מְלָכִים</span>.</b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ו יָדִין בַּגּוֹיִם, מָלֵא גְוִיּוֹת; מָחַץ רֹאשׁ, עַל-אֶרֶץ רַבָּה</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ז מִנַּחַל, בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה; עַל-כֵּן, יָרִים רֹאשׁ<br /> </span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד</span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"><br /><b>
תִּמְצָא יָדְךָ, לְכָל-אֹיְבֶיךָ;
יְמִינְךָ, תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ</b></span><span style="font-size: large;"><b>.</b></span><br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"><b> </b> תְּשִׁיתֵמוֹ, כְּתַנּוּר אֵשׁ-- לְעֵת פָּנֶיךָ</span> </div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">יְהוָה,
בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם; וְתֹאכְלֵם אֵשׁ</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span style="font-size: large;"><b><span dir="RTL" lang="HE">יְמִין
יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל</span><span dir="RTL" lang="HE"> יְמִין יְהוָה, רוֹמֵמָה; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל</span> </b></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">תְּשַׁלַּח,
חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וכדומה לה כתוב
בספר מלאכי:</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">הִנֵּה
הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה,
<u>קַשׁ,</u> וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב
לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"> --</span><br />
<span style="font-size: large;"> זה אלי ואנוהו</span><br />
<span style="font-size: large;">נגלה עליהם בכבודו ובעצמו וכמו שכ' רש"י היו מראין אותו באצבע וידוע הגמ' בסוטה: </span><br />
<i><span style="font-size: large;">תנו רבנן דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר
שירה וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון
שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו
שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז</span></i><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> --</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;">העניין של מדה כנגד מדה</span><br />
<span style="font-size: large;">וידוע שמשלם הקב"ה לבריותיו, לטוב ולרע, מדה כנגד מדה. והנה המצרים גזרו על הזכרים, שכל הבן היאורה תשליכוהו, פרע מהם הקב"ה בקריעת ים סוף שכל זכריהם (כי דרכם של זכרים לצאת מלחמה-ולא דרכה של נקבות) טבעו בים ולא נשאר בהם עד אחד. וכזכור, או"ה השרויים בחומריות, בגשמיות, נמשלו למים עכורים (וידוע גם שהמצרים עשה את מי הנילוס לאלוה), וכאן נענשו המצריים במים, כלומר קוים בהם הפסוק חרבם תבוא בלבם, ממש.</span><br />
<span style="font-size: large;">--</span><br />
<span style="font-size: large;">וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף פירש"י <i>שהסיען בעל כורחם, שעטרו מצרים את סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות והיו ישראל מוצאין אותם בים וכו' לפיכך הוצרך להסיען בעל כורחם</i> עכ"ל (רואים אנו בזה שלא פג תוקפו של הבטחת הקב"ה ש"ואחרי יצאו ברכוש גדול", וההבטחה הזאת קוים פה והרבה אחריו, ולי נראה, שהיא גם הבטחה לגאולה העתידה)0</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">וכתוב על זה הגרי"מ חרל"פ דברים נפלאים וז"ל:</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"><i>אין זה סותר למה שכתב בזוהר שלא רצו ללכת מן הים מפני התגלות השכינה שהיה שם, דהנה אמרו חז"ל במס' שבת שאין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר. ואף שטבע הדברים שהעשירות מביאה לידי שכחת השם כמו שנאמר וכסף וזהב ירבה לך ורם לבבך ושכחת את השם אלהיך וגו' אין זה אלא מצד קלקול העולם, אבל לפי הסדר הנכון, מצד תיקונו של עולם, הדבר היא להיפך (!) שדווקא ע"י ריבוי העשירות וההרחבה מגיעים לידי דבקות יותר עליונה בהשם ולמדרגות יותר נשגבות בנבואה, וישראל בהגיעם אל הים זכו והתעלו למדרגה עליונה זו שכל מה שהיו מרבים בביזה- יותר היו זוכין להופעה הנבואית שנתגלתה אז במלוא תקפה "שראתה שפחה על הים מה שלא ראה ישעיהו ויחזקאל" והאות על זה היה, שתיכף עם הסתלקות השכינה משם, השאירו את הביזה ורדפו אחרי השכינה (עי זוהר שם) כי כסף וזהב בלי התגלות השכינה, מהם והלאה הוא ואין להם שום ענין בזה</i> עכ"ל</span> <br />
<span style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיֵּלְכוּ
שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה--וְלֹא יָכְלוּ
לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמָהּ, מָרָה. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר,
מַה-נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק
אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ
הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ. כו וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו,
וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם,
לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ</span><span style="font-size: large;">. </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">הנה פה
חוזר שוב פעם את המספר שלש, כזכור, שלשת ימים ישבו בני ישראל באור, עת ישבו אדוניהם
המצרים בחושך אפלה. ומשה ביקש מפרעה ללכת לעבוד את השם במדבר שלשת ימים וכו'</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ופה קרה
להם נס וניסיון גם יחד. כידוע אין מים אלא תורה ככ' הוי כל הצמא לכו למים (והגמ' בבא קמא פ"ב ע"א אומר שהלכו שלשת ימים בלא תורה עמדו נביאים שביניהם ותיקנו בהם שיהו קורין בשבת בשני ובחמישי כדי שלא ילינו ג' ימים בלי תורה)</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ונראה לי שבשלב הזה, עם ישראל עדיין לא היו בשלים לגמרי, בכדי לקבל את התורה, והשם הניק אותם כביכול לאט לאט, לבל יהפוך התורה לסם המוות בשבילם כדאיתה בגמ'
ביומא: </span></div>
<blockquote class="tr_bq" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<i><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">אוי להם
לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים... אמר להו רבא לרבנן:
במטותא מינייכו, לא תירתון תרתי גיהנם [אמר להם רבא לתלמידי החכמים: בבקשה מכם, אל
תירשו שני גהינום (בלימוד תורה בלא יראת שמים)]. מאי דכתיב 'וזאת התורה אשר שם
משה' (דברים ד', מד)? - זכה, נעשית לו סם חיים, לא זכה, נעשית לו סם מיתה</span></i><span style="font-size: large;"> </span></div>
</blockquote>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> ובשביל זה הוצרך משה להשליך עץ לתוך המים בכדי להאט את זרם
המים ולהפוך את המים למים חיים, כדבר שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר,
דרכיה דרכי נועם וכו'</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד כתב
דוד נעים זמירות ישראל לגבי דברי תורה, מתוקים מדבש ונופת צופים וכו'</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span style="font-size: large;">ובעל פי' החזקוני על האתר כת' <i>אע"פ שהיה בידו של הקב"ה להמתיק בלא עץ, דרכו לעשות נסים כמנהג העולם שמטילין סם מתוק לתוך דבר מר</i></span><br />
<span style="font-size: large;"> </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ולכן, לעניות דעתי,
הוסמך כל המחלה וכו' לומר לך שמי שלומד תורה ביראת שמים, התורה נעשית לו כסם
החיים, כלומר, נותנת לו חסינות מכל המחלות אשר שם השם על המצרים.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ולכן איתא
בגמ' החש בראשו יעסוק בתורה ובמס' ברכות איתא שכל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו ופסוק מפורש הוא בספר מלאכי: </span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וְזָרְחָה
לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא, בִּכְנָפֶיהָ</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;">והראב"ע כת' פירש יפה שהשם עשה פה דבר והפכו, ר"ל המכה הראשונה במצרים הפכה את המים לדם שלא יוכלו לשתותם ובמרה היה ההפך שהפכו למתוקים ונעימים לשתייה. והרמב"ן בפרק יז' אומר אותו הדבר (ברפידים שם התלוננו שוב על העדר מים). כת' הרמב"ן: <i>ומטה אשר הכית בו את היאור...והכית בצור ויצאו ממנו מים וכו' להזכיר בו פלא כי אז הפך המים לדם (כשהכה את היאור עם המטה) והסיר אותם מטבעם, ועתה יביא מים בצור החלמיש, והנה יעשה בו דבר והפכו</i> עכ"ל..</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וְהָיָה,
כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ,
וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה
כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן
וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה,
עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">והוא כאשר
אמרתי לעיל שמשה נצחם ביד אחד (ביד ימינו כמובן) בבחינת מידותיו של הקב"ה כמו
שביארתי (ולעיל כתיב גם והשם-שהיא אחד ושמו אחד- הולך לפניהם יומם בעמוד ענן כו' ולילה בעמוד אש, כלומר שניים שהם אחד)</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ואם לא
כן, למה כתב קודם בלשון יחיד (ידו) ואח"כ כתב בלשון רבים (ידיו) אלא שתי ידיו
נעשית לו כיד אחד- ימינו וזרוע קדשו.</span><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> וידוע
הגמרא בסוטה:</span></div>
<blockquote class="tr_bq" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<i><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;"> וכי ידיו של משה עושות מלחמה או ידיו שוברות מלחמה: אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלן,
ומכוונין את ליבם לאביהם שבשמיים--היו מתגברין; ואם לאו, היו נופלים</span></i></div>
</blockquote>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ואת
אמיתות הדבר ראינו למעלה בנס קריעת ים סוף שם כתוב זה אלי ואנוהו ופירש"י</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<i><span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">בכבודו
נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע </span></i></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ואוסיף, שמה ליבם
הנזכר לעיל לב אחת הוא כאמרם חז"ל על הפסוק ויחן ישראל, "כאיש אחד בלב אחד" כך הוא גם בידיו של משה
ובאצבעותיהן של ישראל: אחת הוא- ימינו וזרוע קדשו ככתוב בספר ישעיהו </span><span style="font-size: large;">מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ועוד רמז
יפה לזה שעלה על דעתי, כתוב פה אבן (גם בשירת ים מוזכר אבן ויד ימין- ירדו במצולות כמו אבן, ימינך השם וכו') ומוזכר גם שמש וכתוב לגבי יעקב אבינו וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם
כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו
וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וידוע המדרש שהתחילו האבנים מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי
יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק י"ח) ויקח את האבן אשר
שם מראשותיו.</span><span style="font-size: large;">.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">כלומר
קודם נקט בלשון רבים "מאבני" וסיים בלשון יחיד "את האבן"</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span style="font-size: large;">ושים לב גם לדימיון הפסוקים בסיפור המאבק של יעקב עם מלאך ויותר יעקב<u> לבדו</u>....עד עלות השחר</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ואחרי שסיימתי לכתוב דברים אלה בעזרת החונן לאדם דעת, עיינתי בפירוש רש"י וברוך שכיוונתי לדברי המכילתא בשירה פ"ה! וכן כתוב במכילתא: <i>ימינך, ימינך, שתי פעמים, כשישראל עושין רצונו של מקום השמאל נעשית ימין</i></span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"> ובמדרש תנחומא על הפסוק "עד בא השמש" </span><span style="font-size: large;"> מובא</span><span style="font-size: large;"> <i>שהיו עמלקין מחשבין את השעות באיצטרולוגיה באיזו שעה הם נוצחים, והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות</i>. </span><br />
<span style="font-size: large;">לא יכולתי אלא להיזכר בדמיון הרב לסיפור של יהושע בן נון בגבעון שם עמד השמש בשעת מלחמתו עם האמורים ככתוב: אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי,
לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ
בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ
וְיָרֵחַ עָמָד, עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו--הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה,
עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם,
וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">והכל קשור לאמונה ככ' למעלה "ויהי ידיו אמונה"1 </span><span style="font-size: large;"> </span><br />
<span style="font-size: large;">והדברים יפים מאוד.</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">--</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי
יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר
עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טו
וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ,
מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">כלומר,
עיקר מצוות מחיית עמלק היא כשיגיע עם ישראל אל המנוחה ואל הנחלה, לכן צווה ליהושע
בן נון. ולכן גם כתוב בס' דברים בצורה מפורטת יותר "והיה בהניח השם לך מכל אויביך מסביב
בארץ אשר השם נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק" (ועי' בפירוש הרמב"ן בפרשתנו בענין עמלק, שהאריך בדבר).</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וכמר אמרו
חז"ל אין "והיה" אלא לשון שמחה</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">וזה בבחינת מה שכתוב בתהילים
"ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע".</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">בברכת שבת
שלום ומבורך</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ממני
הצב"י מארץ הצבי</span></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: Times,"Times New Roman",serif; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">יהוא"ש</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>Joels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-62600230681155949172012-01-26T10:17:00.000-08:002012-03-20T06:16:34.059-07:00הרהורים על פרשת בא<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וַיֹּאמֶר השם אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. <b></b>לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ
מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר,
בְּמוֹשְׁבֹתָם</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">נזכיר שוב את המוטיב של אור/אש=הקב"ה, תורה, והעם היהודי(ישראל, אורייתא וקודשא בריך היא חד הוא)0</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">נשאלת השאלה, למה היתה מכת החושך דווקא שלשת ימים? אולי רמז הוא על דבר השבועה שנשבע הקב"ה לג' אבות, לאברהם ליצחק וליעקב על שיעבוד מצרים ועל צאתם ברכוש גדול אל הארץ אשר נשבע להם</span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;">ד"א, רמז הוא לג' דברים שבזכותם העולם עומד: על התורה (שכל מטרת יציאתם היה ע"מ לקבלו) העבודה (לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם) וגמילות חסדים (אין לך גמילות חסד יותר מזה, שפקד השם את עמו אחרי שהם כמעט התייאשו מן הרחמים)0 </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ואולי יש גם קשר למה שכתוב להלן, כשעם ישראל מתכונן לפני מתן תורה שלשת ימים </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ואולי נוכל לקשור את זה למה שאמרו רז"ל</span> <span style="font-size: small;">וכמה הכרת עובר ... שלשה חדשים</span><br />
<span style="font-size: large;">רצה לומר שעיקר יצירת הולד שלשה הוא. והנה עם ישראל בצאתם מעבדות לחרות נדמו לילד שנולד ובקבלתם את התורה נהפכו לתינוקות בן יומם כאמרם <span style="font-size: small;">גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי</span> </span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"> </span>
<br />
<div class="MsoNormal">
<span style="font-size: large;"><span dir="RTL" lang="HE"> ד"א בפרק ח אמר משה לפרעה דרך <b>שלשת ימים</b> נלך במדבר
ובעת לכתם במדבר היה אור אפילו בלילה בעמוד אש, כמו שבמצרים היה אור במושבותם עת ישבו
המצרים בחושך אפילה ג ימים </span></span></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
<span style="font-size: large;"><span dir="RTL" lang="HE"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal">
<span dir="RTL" lang="HE"><span style="font-size: large;">ד"א רמז הוא לחג הראשון שנצטוינו ישראל. כתוב להלן פרק כג שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי
בַּשָּׁנָה. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר</span> </span><span dir="RTL" lang="HE"></span></div>
<span style="font-size: large;"> </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br /></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ד"א, להלן נאמר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים</span><span style="font-size: large;"> והוא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל אחרי יציאתם מארץ מצרים</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ודין הוא שאין מקדשין את החודש אלא בשלשה</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">והלבנה יסוד כל חגי ישראל היא, ככ' בתהילים עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים</span><br />
<span style="font-size: large;">וכתוב בפרשתנו אנו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ
וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי<b> חַג-השם</b>, לָנוּ</span><span style="font-size: large;"> </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ועוד דבר בעניין המצווה הזה מצינו במדרש..כשם שהלבנה היא של אור, כך ישראל נוחלין האור שנאמר בתהילים אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק <span class="searchmatch">וּלְיִשְׁרֵי</span> <span class="searchmatch">לֵב</span> שִׂמְחָה. ואומר <span class="searchmatch">קוּמִי</span> <span class="searchmatch">אוֹרִי</span> כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד השם עָלַיִךְ זָרָח ולכך נאמר החדש הזה לכם שיהא שלכם שאתם בדוגמתה </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ואוסיף שגאולתן של ישראל נמשלה לעלות השחר; קמעא קמעא</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">כך הוא גם בירח, כהבטחת האלהים לנביאו ישעיהו שבעתיד לבוא </span><span style="font-size: large;">יהיה אוֹר הַלְּבָנָה
כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת
הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ
יִרְפָּא</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ואסיים בעניין זה בברכת הלבנה(שאומרים במוצ"ש הבא) שתיקן רבי יהודה:</span><br />
<span class="st"><i>וללבנה אמר</i> שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חודשים</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<br />
<span style="font-size: large;">--</span><br />
<br /></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"> </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר,
<u><b>בְּמוֹשְׁבֹתָם</b></u> </span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">אולי יש פה רמז, למצוות נר של שבת. כידוע הקראים הראשונים פירשו את האיסור ש</span><span class="st" style="font-size: large;"><i>ל לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ</i> בְּכֹל<b> <u>מֹשְׁבֹתֵיכֶם</u></b> בְּיוֹם הַשַּׁבָּת</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;">כאיסור גורף; שאסור להשאיר נר דלוק מערב שבת לתוך שבת ואולם חז"ל קבעו שמצוה להדליק נר לכבוד שבת מפני שלום בית ומפני עונג שבת, כי האיך יכול אדם לשמוח כשהוא יושב בחושך אפילה</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;">??</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;">אציין שהקראים האחרונים שינו את מנהגם זה, ורובם ככולם היתרו את הדבר ואף מקפידים היום להדליק נרות לכבודה של שבת ואכמ"ל</span><span style="font-size: large;"> </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">בשבת קודש יש ענין של שמחה ככתוב בספר ישעיהו: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">והיעלה על הדעת שאפשר לשמוח בלי אור? הלא כתוב במגילת אסתר: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ובליל של פסח, (ליל יציאת מצרים), יש הנוהגין לומר תפלה זה בברכת המזון</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"> </span><span style="font-size: large;"><span lang="HE">הרחמן הוא ינחלנו ליום שבו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ויהי חלקנו עמהם</span></span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"><span lang="HE">אמן </span></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">---</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי,
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"> כת' במדרש רבה דמה הקב"ה את ישראל כמלאכים; במלאכים נאמר </span><span style="font-size: large;"><span class="searchmatch">שְׂרָפִים</span> <span class="searchmatch">עוֹמְדִים</span> <span class="searchmatch">מִמַּעַל</span> <span class="searchmatch">לוֹ</span></span> <span style="font-size: large;"> ובישראל נאמר אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם </span><span style="font-size: large;">...המלאכים נקראו אש דכתיב <span class="searchmatch">עוֹשֶׂה</span> <span class="searchmatch">מַלְאָכָיו</span> <span class="searchmatch">רוּחוֹת</span> <span class="searchmatch">מְשָׁרְתָיו</span> <span class="searchmatch">אֵשׁ</span> <span class="searchmatch">לוֹהֵט</span>,</span><span style="font-size: large;"> וישראל כמו כן דכתיב <span class="searchmatch">וְהָיָה</span> <span class="searchmatch">בֵית</span> <span class="searchmatch">יַעֲקֹב</span> <span class="searchmatch">אֵשׁ</span></span><span style="font-size: large;">, המלאכים נתחדשין בכל יום ומקלסין להקב"ה והן חוזרין לנהר אש שיצאו ממנו ושוב האלהים מחדשן ומחזירן כשם שהיו בראשונה שנאמר <span class="searchmatch">חֲדָשִׁים</span> <span class="searchmatch">לַבְּקָרִים</span> <span class="searchmatch">רַבָּה</span> <span class="searchmatch">אֱמוּנָתֶךָ</span></span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"><span class="searchmatch">ואוסיף שחז"ל אמרו שבכל יום ויום יהיה בעיניך (התורה) כחדשים כאילו עכשיו ניתנה מהר סיני</span></span><br />
<span style="font-size: large;"><span class="searchmatch"><br /></span></span><br />
<span style="font-size: large;"><span class="searchmatch">וכתוב, כזכור, </span></span><span style="font-size: large;"><span class="searchmatch">חֲדָשִׁים</span> <span class="searchmatch">לַבְּקָרִים</span> <span class="searchmatch">רַבָּה</span> <span class="searchmatch">אֱמוּנָתֶךָ</span></span><br />
<span style="font-size: large;"><span class="searchmatch">ועוד כתוב </span></span><span class="st"><span style="font-size: large;"><i>לְהַגִּיד</i> בַּבֹּקֶר </span><i><span style="font-size: large;">חַסְדֶּךָ</span> </i></span><br />
<span style="font-size: large;"><span class="searchmatch">ואין הגדה אלא דברי תורה ככ' </span>מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><span lang="HE">---</span> </span><br />
<br />
<br />
<span style="font-size: large;">וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ,
וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין
מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">כידוע שהכלב הוא עבד לאדוניו, ופעמים הרבה נשאר נאמן לו יותר מבני אדם. והנה כאן שינה האלהים שוב פעם את הטבע, כמו שעשה בעשר המכות, והכלבים לא נשארו נאמנים לבעליהם (במדרש גם מובא שבני ישראל היו משסין את כלביהן על פגרי חללי המצרים המתים על שפת הים)0. </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">ועם ישראל עבדים נרצעים היו למצרים, עד כדי כך, שידוע דברי הראב"ע שעיקר נס יציאת מצרים היה שאזרו כוח וגבורה לצאת . עצם היציאה, העזיבה את עולם העבדות, מנטליות שרק אותה ידעו מאות שנים, הוא נס אדיר</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">!</span><span style="font-size: large;"><span lang="HE"> </span></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><span lang="HE">ניתן לראות, עד כמה חריג הדבר הזה, מפסוק בספר מלכים ב' המבטא השתאות ואולי אפילו הלם מעבד שהעז לפרוק עול רבו מעליו ואף הרגו נפש!: </span></span><span class="st" style="font-size: large;">הֲשָׁלוֹם <i>זִמְרִי הוֹרֵג</i> אֲדונָיֹו</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;">?</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><span lang="HE">ועוד רמז לנס שנעשתה ע"י הכלבים. כידוע, כלב נקרא כך מפני שהוא 'כולו לב' וזה בדוק וכבר אמר החכם מכל אדם </span></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"> </span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"> </span><span class="st" style="font-size: large;"><i>לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה</i>', <i>עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ</i> יַטֶּנּוּ</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span class="st" style="font-size: large;">והנה ראינו שהקב"ה הקשה את לב פרעה המלך, ומאידך ריכך את לב הכלבים לבל יחרצו את לשוניהם נגד עמו</span><br />
<span class="st" style="font-size: large;"><span style="font-size: small;">וראינו גם שאם אבה השם, יכול הוא להפוך מלכים לכעין כלבים וחית השדה ככתוב בספר שופטים אחרי נצחו יהודה את אדוני בזק המלך הכנעני, אמר האחרון: </span></span><span style="font-size: small;">שִׁבְעִים מְלָכִים, בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ, <span class="word_with_explain" style="border-bottom: 1px dotted rgb(170, 170, 221);">מְלַקְּטִים</span> תַּחַת שֻׁלְחָנִי. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים וכעונשו המרה של נבוכדנאצר מלך בבל אשר ניבא השם בחזיון דניאל איש חמודות בזה הלשון [תירגום מארמית] וְאוֹתְךָ מְגָרְשִׁים <span class="word_with_explain">מֵאֱנוֹשׁ</span>,
וְעִם חַיַּת הַשָּׂדֶה יִהְיֶה מְדוֹרְךָ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ
יַאֲכִילוּ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם יַרְטִיבוּךָ, וְשִׁבְעָה מוֹעֲדִים
יַחְלְפוּ עָלֶיךָ. עַד שֶׁתֵּדַע, כִּי שׁוֹלֵט עֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת
אֱנוֹשׁ, וּלְמִי שֶׁיִּרְצֶה - יִתְּנֶנָּה....וְכַאֲשֶׁר רָם לְבָבוֹ וְרוּחוֹ חָזְקָה <span class="word_with_explain">לְהָזִיד</span>, הוּרַד מִכִּסֵּא מַלְכוּתוֹ <span class="word_with_explain">וִיקָרוֹ</span> הֶעֱבִירוּ מִמֶּנּוּ. וּמִבְּנֵי אָדָם גֹּרַשׁ, וְלִבּוֹ עִם הַחַיָּה שִׁוָּה, וְעִם <span class="word_with_explain">עֲרוֹדִים</span> <span class="word_with_explain">מְדוֹרוֹ</span>,
עֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יַאֲכִילוּהוּ, וּמִטַּל הַשָּׂמִים גּוּפוֹ
יִטָּבֵל, עַד אֲשֶׁר יָדַע כִּי שׁוֹלֵט הָאֵל הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת
אֱנוֹשׁ, וְאֶת אֲשֶׁר יַחְפֹץ יָקִים עָלֶיהָ)0</span>.<br />
<br />
<br />
<span class="st" style="font-size: large;">ועוד חידוש נפלא שעלה על דעתי בענין הכלב ושייכות לעניננו</span><br />
<br />
<span class="st" style="font-size: large;">ידוע הגמ' ב<u>פסחים</u>: אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, אמרו לו תלמידיו, רבי, אמור ככלב. אמר להן זה (חמור) נושך ושובר עצם וזה (כלב) נושך ואינו שבר עצם ע"כ.</span><br />
<span class="st" style="font-size: large;"><br />והנה לפנינו דמות של ר' עקיבא הי"ד שהיה עם הארץ גמור עד שהגיע לגיל ארבעים מבטא את שנאתו העז שהיה לו בעבר לתורה ולומדיה </span><br />
<br />
<span class="st" style="font-size: large;">ניתן להבין מהגמ' הזאת שכלב -בניגוד לחמור(לזכותו</span><span class="st" style="font-size: large;"> ייאמר)</span><span class="st" style="font-size: large;">אוכל את הבשר ואינו שובר את העצם</span><br />
<span class="st" style="font-size: large;">והענין גם מבואר בספר מלכים א פרק יג:</span><br />
לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה, וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר<span class="st" style="font-size: large;"> </span><br />
<br />
<span class="st" style="font-size: large;">אולי משום כך ציווה הקב"ה את בני ישראל (להלן) שאסור לשבור את עצמות קרבן הפסח ; לזכר, הכלבים במצרים (שלא חרצו את לשונם </span><br />
<br />
יש כמה עניינים פה ואנסה להעבירם בצורה לא מפותלת<br />
<br />
<span style="font-size: large;">וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח <b>כָּל בֶּן נֵכָר</b> לֹא יֹאכַל בּוֹ. <b> </b> וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ. תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ. <b>בְּבַיִת אֶחָד</b> יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה <b>וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ</b>. כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר
וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא
יֹאכַל בּוֹ. <b>תּוֹרָה אַחַת</b> יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ניתן לראות מהפסוקים הללו שמצות אכילת הפסח- ואיסור שבירת העצם בו -שזורה היא עם הציווי של בבית אחד יאכל (ואמרו חז"ל שמכאן לומדים שאסור לחלק את הקורבן בין שני חבורות אלא כל חבורה ושה שלה) והאיסור של כל בן נכר לא יאכל בה</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ומיהו <b>בן</b> נכר?</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">בליל הסדר מזכירין אנו את <b>הבן</b> הרשע ועליו ציוונו להקות את שיניו, לפי שהוציא את עצמו מן הכלל- כלומר עשה היפך מצוות הפסח שבה חייבים להיות ביחד; <b>בבית אחד </b></span><br />
<span style="font-size: large;">(ומאז יציאת מצריים עד מתן תורה התנהגו כאיש אחד בלב אחד כדמייתא מהפסוקים שנוקטים בלשון יחיד, כגון ויחן ישראל נגד ההר, וכדאיתא בגמ')0<b> </b> </span><br />
<span style="font-size: large;">ובקוראו תיגר על קדשי ישראל כחמור-שנושך ושובר עצם דמי, ואין לו חלק ונחלה באכילת הפסח</span><br />
<span style="font-size: large;">!</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">וראינו כבר באברהם וישמעאל, כשאלהים ציווה אותו להקריב קרבן את בנו יחידו אהובו, הוא אומר לישמעאל: שבו לכם פה עם החמור, (ורק) אני והנער נלכה עד כה</span><br />
<span style="font-size: large;"> </span><br />
<span style="font-size: large;">ואמרו חז"ל: עם הדומה לחמור</span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">וזה גם העניין של האפליה שעשה אלהים בין ישראל לבין מצרים, שבני ישראל דומים לשה (בין שבעים זאבים) ואלה העויינים את ישראל דומים לחמור-שכאמור נושך ושובר עצם, וישראל לא כך הוא </span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">והפסוק ממשיך שם ברמיזא</span><br />
<span style="font-size: large;"> </span><br />
<span style="font-size: large;">וַיְהִי בְּ<b>עֶצֶם</b> הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא השם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם </span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">(וגם חמור מוזכר בפרשתנו ואם לא תפדה (שים לב ללשון של פידיון/גאולה וערפתו-כלומר שוברים את העצם של החמור, עורפים את ראשו וראה גם <a href="http://tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-13-13.html" target="_blank">פה</a> </span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">והקב"ה מציל את הצדיק/תלמיד חכם מהעמי הארץ, המבקשים את נפשו, לבל יפול שערה משערות ראשו ארצה ולבל יישבר עצם מעצמותיו, כמאמר נעים זמירות ישראל</span><br />
<span style="font-size: large;"><br />לְדָוִד: רִיבָה השם, אֶת-יְרִיבַי; לְחַם, אֶת-לֹחֲמָי.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="2"> </a><b>ב</b> הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה; וְקוּמָה, בְּעֶזְרָתִי.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="3"> </a><b>ג</b> וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר, לִקְרַאת רֹדְפָי; אֱמֹר לְנַפְשִׁי, יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="4"> </a><b>ד</b> יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי: יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ--חֹשְׁבֵי, רָעָתִי.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="5"> </a><b>ה</b> יִהְיוּ, כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ; וּמַלְאַךְ השם דּוֹחֶה.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="6"> </a><b>ו</b> יְהִי-דַרְכָּם, חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת; וּמַלְאַךְ השם, רֹדְפָם.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="7"> </a><b>ז</b> כִּי-חִנָּם טָמְנוּ-לִי, שַׁחַת רִשְׁתָּם; חִנָּם, חָפְרוּ לְנַפְשִׁי.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="8"> </a><b>ח</b> תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה, לֹא-יֵדָע:<br />וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-טָמַן תִּלְכְּדוֹ; בְּשׁוֹאָה, יִפָּל-בָּהּ.<br />
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="9"> </a><b>ט</b> וְנַפְשִׁי, תָּגִיל בַּיהוָה; תָּשִׂישׂ, בִּישׁוּעָתוֹ.<br /><u>
<a href="http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=4262458987828946210" name="10"> </a><b>י</b> <b>כָּל עַצְמוֹתַי, תֹּאמַרְנָה-- השם, מִי כָמוֹךָ</b>:</u><br />מַצִּיל עָנִי, מֵחָזָק מִמֶּנּוּ; וְעָנִי וְאֶבְיוֹן, מִגֹּזְלוֹ</span>
<br />
<br />
<div style="background-color: white;">
<span style="font-size: large;">ועוד שר דוד:</span></div>
<div style="background-color: white;">
<br /></div>
<span style="background-color: white; color: #444444;"><span style="font-size: large;">עֵינֵי יְהוָה אֶל <b>צַדִּיקִים</b> וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם. <span id=".D7.9C.D7.93_.D7.99.D7.96"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%99%D7%96" title="קטגוריה:תהלים לד יז">יז</a></span> פְּנֵי יְהוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם. <span id=".D7.9C.D7.93_.D7.99.D7.97"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%99%D7%97" title="קטגוריה:תהלים לד יח">יח</a></span> צָעֲקוּ וַיהוָה שָׁמֵעַ <b>וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם. </b><span id=".D7.9C.D7.93_.D7.99.D7.98"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%99%D7%98" title="קטגוריה:תהלים לד יט">יט</a></span> קָרוֹב יְהוָה <b>לְנִשְׁבְּרֵי לֵב</b> וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ. <span id=".D7.9C.D7.93_.D7.9B"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%9B" title="קטגוריה:תהלים לד כ">כ</a></span> <b>רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה</b>. <span id=".D7.9C.D7.93_.D7.9B.D7.90"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%9B%D7%90" title="קטגוריה:תהלים לד כא">כא</a></span><u> <b>שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה</b></u>. <span id=".D7.9C.D7.93_.D7.9B.D7.91"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%9B%D7%91" title="קטגוריה:תהלים לד כב">כב</a></span> <b>תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ</b>. <span id=".D7.9C.D7.93_.D7.9B.D7.92"><a href="http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93_%D7%9B%D7%92" title="קטגוריה:תהלים לד כג">כג</a></span> <b>פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו</b> וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ</span></span>.<br />
<br />
<br />
<span style="font-size: large;">ונחזור רגע לבן הרשע של ההגדה: לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר. ומה זה עיקר? הקב"ה ותורתו, כלומר הוה כבן נכר וגם עבד (כי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה) ואסור לשתף אותו בפסח.</span><br />
<span style="font-size: large;">לכן מקהין לא את השיניים לבל יקח חלק במצוות הפסח ואכילת המצות</span><br />
<span style="font-size: large;">ורמז לזה הברכה שניתנה ממשה לשבט אשר: מאשר שמנה לחמה ולבן שיניים מחלב</span><br />
<span style="font-size: large;">ואין לחם אלא<span style="font-family: inherit;"> תורה ככתוב במשלי </span></span><br />
<div style="font-family: inherit;">
<span style="font-size: large;">הַטְרִיפֵנִי
לֶחֶם חֻקִּי</span></div>
<div style="font-family: inherit;">
<span style="font-size: large;">וגם חלב מסמל את התורה ככ' בשה"ש</span></div>
<div style="font-family: inherit;">
<span style="font-size: large;">דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ</span></div>
<div style="font-family: inherit;">
<br /></div>
<div style="font-family: inherit;">
<span style="font-size: large;">וכידוע אחד הסיבות שאוכלים מאכלים חלביים בחג השבועות היא מפני שהיא חג מתן תורה, וכאמור עם ישראל נחשב כתינוק שנולד, והמאכלים הללו מאפיינים <span style="font-family: inherit; font-size: large;">לתינוקות</span></span></div>
<span style="font-size: large;"><span style="font-family: David;"><span style="font-family: inherit; font-size: large;">וכל מטרת מתן תורה היתה להביא את עמ"י לארץ זבת חלב ודבש לקיים את המצוות. ובכך נסגר המעגל</span></span></span><br />
<br />
<span style="font-size: large;">ואולי אפשר גם לומר שמפני זה נקרא כלב בן יפונה (הפורש מדיבת המרגלים) בשמו, לזכר הנס שאירע עם הכלבים במצרים</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">ואוסיף שגם חותנו של רבי עקיבא הנ"ל נקרא כלבא שבוע...</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;">--</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם
וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ</span><br />
<span style="font-size: large;"> בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא
לַיהוָה</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<br />
<span style="font-size: large;">רמז הוא לגאולה העתידה ככתוב בישעיהו </span><span class="st" style="font-size: large;">בְּרֶגַע קָטֹן <i>עֲזַבְתִּיךְ</i> וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ וכמאמר חז"ל שתשועת השם כהרף עין וכן כתוב בתחילת חזון מלאכי </span><span style="font-size: large;">הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא
אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית
אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;">בברכת שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל בכל מקום שהם,</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span class="st" style="font-size: large;">יואל שמואל, ממשפחת הדוידי</span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div style="font-family: Times,"Times New Roman",serif;">
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<br />Joels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4262458987828946210.post-90885109748332326802012-01-11T07:34:00.001-08:002012-01-14T15:07:27.052-08:00הרהורים על פרשת שמות<div style="text-align: center;">
ויואל משה <b>לַשַּׁבָּת </b><br />
(שמות ב' כא<b> </b></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: large;"><br /></span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: large;">ואלה שמות
בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב איש וביתו
באו</span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<br />
<div style="font-family: inherit;">
<span dir="RTL" lang="HE">ידוע דברי
רז"ל ש<u>ישראל, אורייתא, וקודשא בריך הוא חד הוא</u> וידוע גם
דבריהם ז"ל שהשכינה נמצא איתנו בגלותא כמו שהיתה נמצאת אז בגלות מצרים (בתוך
מ"ט שערי טומאה ככתוב <b>אני ה' השוכן איתם בתוך טומאתם</b>), ובבחינת <b>עמו אנכי בצרה
אחלצהו ואכבדהו</b> כו וידוע שהקב"ה נמשל לעמוד אש- כביכול, כמו שמצינו שנתגלה הקב"ה למשה רבנו, בפרשתנו אנו, בתוך
סנה בוער וכל שנות בני ישראל במדבר היה <b>ה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך
ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה</b></span><span dir="RTL" lang="HE"> וככתוב </span><b>י-הו-ה מסיניי בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש מימינו, אש דת למו </b><span dir="RTL" lang="HE">וידוע גם דברי הנועם אלימלך זצוק"ל ב<i>צעטיל קטן</i>
וזה לשונו הקדושה:</span></div>
</div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<br /></div>
<blockquote class="tr_bq" style="font-family: inherit;">
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE">בכל עת ורגע שהוא פנוי מן
התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן יהיה מהרהר
במצות עשה זו של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא
כב, לב) וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאלו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים
והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך
ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה
דאורייתא</span></div>
</blockquote>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE">ובפרשתנו -שבעצם
אז התחיל השיעבוד המר, קודשא בריך הוא הלכה עם בני יעקב בגלותא וזהו שנאמר כאן <b>את
יעקב איש וביתו באו</b> ואין <b>איש</b>
אלא הקב"ה ככתוב <b>ה' איש מלחמה ה' שמו</b> </span><span dir="RTL" lang="HE">(ואולי </span>טמון פה גם רמז לנס חנוכה שעבר עלינו לטובה שכידוע מצוותה נר <u>איש וביתו </u>וגם שם כמו במצרים יצאנו מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול<br />
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"> וכמו שירד איתם בגלות מצריים כך העלה אותם בכבודו ובעצמו</span><br />
<span dir="RTL" lang="HE">וזה שאמר הקב"ה: </span><b>וארד להצילו מיד מצריים, ולהעלותו מן-הארץ ההיא </b><br />
<br />
ולזה התכוון בעל ההגדה של פסח:<b> <span class="st"><span dir="rtl"><i></i></span></span></b><br />
<blockquote>
<span class="bold">ויוציאנו ה' ממצרים</span><span class="indent">, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. שנאמר:</span> <span class="bold">"ועברתי בארץ מצרים</span><span class="indent"> בלילה הזה, </span><span class="bold">והכיתי כל בכור</span><span class="indent"> בארץ מצרים מאדם עד בהמה. </span><span class="bold">ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים, אני ה </span>
<br />
<div class="ArticleText">
<span class="bold">ועברתי בארץ מצרים</span><span class="indent">, אני ולא מלאך. </span><span class="bold">והכיתי כל בכור</span><span class="indent">, אני ולא שרף. </span><span class="bold">ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים</span><span class="indent">, אני ולא שליח. </span><span class="bold">אני ה'</span><span class="indent">, אני ולא אחר </span></div>
</blockquote>
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-size: 12pt;"></span><span dir="RTL" lang="HE"> </span><br />
<br />
<span dir="RTL" lang="HE">וגם בני ישראל נמשלו לאש כמאמר הנביא <b>והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה. </b></span>ולא בכדי המשיל רש"י על האתר את בני ישראל לכוכבי השמיים הזוהרים בלילה <b>(ולילה בעמוד אש</b> <br />
<b><span id="pink">ואלה שמות בני ישראל, </span></b><span id="pink">פירש רש"י:</span><b><span id="pink"> <br />
</span></b>אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן [אחר מיתתן],
להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר (ישעיהו
מ כו) המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא<br />
<span dir="RTL" lang="HE" style="font-family: "Times New Roman"; font-size: 12pt;"></span> <br />
<br />
ואורייתנו גם נמשלה לאש כמו שאמרו חז"ל שהתורה שהראתה הקב"ה למשה רבנו על הר סיני היתה כתובה אש שחורה על גבי אש לבנה וראה <a href="http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/30693/41670" target="_blank">פה</a> כל המקורות לגבי דברי תורה שנמשלו לאש <br />
<br />
<br />
<span dir="RTL" lang="HE"><b><span style="font-size: large;">או"ה נמשלו למים</span></b></span><br />
<span dir="RTL" lang="HE"><b><span style="font-size: large;"> </span></b></span><br />
<br />
<br />
<span dir="RTL" lang="HE">ואולם המצריים, השרויים בעומק הטומאה, נמשלו למים, ולא למים הצלולים (שהתורה נמשלת בו) אלא למים העכורים- שיא הגשמיות (וכבר אמרו רז"ל שהמצריים עשאוהו את מי הנילוס לאלוה) </span>כדכתיב לגבי או"ה <b>והצליני
ממים רבים מיד בני נכר</b> (תהלים קמד, ז). <b>הוי המון עמים רבים וכו' כשאון
מים כבירים </b>(ישעיה יז, יב <br />
<br />
<span dir="RTL" lang="HE">וזה שרדשו חז"ל על הפסוק <b>הבה נתחכמה לו</b>: </span><br />
נתחכם למושיען של ישראל לדונם במים, שכבר נשבע שלא יביא מבול לעולם והם לא הבינו שעל כל העולם אינו מביא, אבל הוא מביא על אומה אחת <br />
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
וסופם של המצרים היה ש<b>סוס ורוכבו רמה בים</b> (בבחינת <b>אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם נזכיר</b><br />
<b>וטבעו במצולות בלב ים </b>ובכך נתקיים הבטחת הקב"ה לאויבי ישראל<b> חרבם תבוא בלבם </b>ממש<b> </b><br />
<br />
והגאולה לא באה אלא על ידי משה שנקרא כך כי <b>מן המים משיתיהו</b> אולי<b> </b>רצה לומר, שמשה שנתגדל בארמונו של פרעה ובארץ מצריים המתועב, בכל זאת לא טבע במימיו הטמאים אלא היה כאיש אחד נגד הזרם<br />
<br />
וגאולה הראשונה כמו הגאולה השנייה אצל משה המושיע כתוב<b> כי טוב הוא </b>ואמרו חז"ל במס' סוטה כשנולד נתמלא הבית כולו אורה ומאוחר יותר כתוב לגביו <b>כי קרן אור פניו.</b> ולגבי מלך המשיח ידוע המאמר בילקוט שמעוני: ישנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם
לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח
עליכם שנאמר <b>קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה´ עליך זרח </b>ועליכם בלבד זרח ולא
על עובדי אלילים שנאמר <b>כי הנה החשך יכסה ארץ</b>, באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו
של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כלם לאורן של מלך המשיח ושל ישראל שנאמר <b>
והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרח</b><br />
<b><br /></b></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
<span style="font-size: large;"><b>שלא שינו-סכנת ההתבוללות והטמיעה ואיך עמ"י מתגבר עליו</b></span><b><br /></b></div>
<div class="MsoNormal">
<b> </b> </div>
<div class="MsoNormal">
<br />
ועוד אומרים חז"ל "רבי הונא בשם בר קפרא אמר, בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא
שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ
בערוה<b> </b></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
המהר"ל מפראג מאיר את עינינו בענין זה עם משל יפהפה: <br />
<br />
<blockquote class="tr_bq">
בספרות חז"ל נמשלו האומות למים וישראל נמשלו לאש ואין לך שני
הפכים זה לזה כמו אש ומים. ואם נתערבו יחד, מים מכבים את האש. אבל אם האש
נעמד במרחק מסוים, אז האש מאדה את המים ומחליש כחו ("נצח ישראל", פרק כה,
עמ' קכח</blockquote>
ברור כשעם ישראל עושים רצונו של מקום אין למים האלה שום שליטה על אישי ישראל (מבחינת <b>מים רבים לא יוכלו לכבות ) </b>אלא להיפך! האש שולט על המים ואלי לזה התכוונו חז"ל על הפסוק<span dir="RTL" lang="HE"> </span><span dir="RTL" lang="HE">(כשיתרו שואל את בנותיו</span><span dir="RTL" lang="HE">)<b> למה זה עזבתן</b></span><span dir="RTL" lang="HE">:</span><br />
הכיר בו (במשה) שהוא מזרעו של יעקב, שהמים עולים לקראתו <b> </b></div>
<div class="MsoNormal">
</div>
<div class="MsoNormal">
<br />
<b><span style="font-size: large;">להגן על כבוד עם ישראל גם במחיר סיכון הנפש ומי ראוי להיות מנהיג</span></b></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
ועוד דבר בענין ישראל וקודשא בריך היא חד הוא, כשמשה רבנו היכה את המצרי כתוב <b>ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי</b></div>
<div class="MsoNormal">
<br />
וכבר אמרו רז"ל במקום שאין איש השתדל להיות איש. ועוד אמרו: <br />
<br />
<blockquote class="tr_bq">
אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב <b>ה' אלהיכם תלכו</b>, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר <b>כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא</b>? , אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה<b>.
</b> מה הוא מלביש ערומים דכתיב "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם"
- אף אתה הלבש ערומים. הקב"ה ביקר חולים דכתיב "וירא אליו ה' באלוני ממרא"
- אף אתה בקר חולים. הקב"ה ניחם אבלים דכתיב "ויהי אחרי מות אברהם ויברך
אלהים את יצחק בנו" - אף אתה נחם אבלים. הקב"ה קבר מתים דכתיב "ויקבר אותו
בגיא" - אף אתה קבור מתים."<span class="st"><span dir="rtl"> (סוטה יד ע"א)<b> </b></span></span></blockquote>
<br />
<span class="st"><span dir="rtl">והרמב"ם בהלכות דעות א' כתב:</span></span><br />
<span class="st"><span dir="rtl"><b> </b></span></span><br />
<blockquote class="tr_bq">
ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר "והלכת, בדרכיו" (<a href="http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0528.htm#9">דברים כח,ט</a>). כך לימדו בפירוש מצוה זו: מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא
נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. ועל דרך
זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים
גיבור וחזק וכיוצא בהן--להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם
להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו.</blockquote>
<br />
<span class="st"><span dir="rtl">ואולי אפשר להוסיף, מה הוא (הקב"ה) מקנא לבניו ונוקם את נקמת עמו אף נביאיו......והתכונות המתבקשות למנהיג אמיתי הוא שילוב של מידת החמלה והנקמה גם יחד ואין לך מנהיג כמשה רבנו שהוא המנהיג האולטימטיבי אשר חמל על צאנו </span></span>(בשמות רבה מובא כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ
אחריו, עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד
הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני
צמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו והיה מהלך.
אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל. הוי, <b>ומשה היה רועה</b><span class="st"><span dir="rtl">) ועכ"ז נהג בעזות דקדושה ונקם ונטר את כבוד העם בהורגו את צוררי אחיו (המצרי והעמלקי) ובתוכחתו לדתן ואבירם.</span></span> </div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>
</div>
<div class="MsoNormal" style="font-family: inherit; text-align: right;">
<span dir="RTL" lang="HE">בתקווה
גדולה שתתקיים כבר הבטחת הקב"ה <b>אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו
</b>ו<b> כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, </b>בנקמות ובנחמות אכי"ר</span></div>
<div class="MsoNormal">
<br /></div>Joels W. http://www.blogger.com/profile/07902859333047138964noreply@blogger.com0